יש לי טענה עיקרית לקטש וזו לא העובדה שהקבוצה נראת לא מאומנת, כי זה היה די צפוי בהתחשב בסגל שהרכיבו ובהתחשב בכך שקבוצות חדשות של קטש תמיד נראות רע בהתחלה, זאת אומרת מי שהעסיק את קטש ובנה את הסגל היה צריך לקחת את זה בחשבון. הטענה העיקרית זה הראיונות הבכיניים והתבוסתניים אחרי משחקים
שנה שעברה, בקיץ, אני שיבחתי אותו פה שמה שטוב בקטש, בין השאר, שהוא לא בכיין ולא מתרץ פשוט היה עולה אחרי הפסדים ולןקח אחריות ואומר שצריך היה לשחק יותר טוב. בשנתיים האחרונות כל ראיון איתו נשמע כל כך מייאש. עכשיו אני מבין לחלוטין שהוא מתוסכל מאיכות הסגל ומההנהלה, אבל בשלב מסוים הוא צריך להחליט אם הוא מתפטר כי לא מתאים לו, או שהוא פשוט מקבל את הדברים כמו שהם, מפסיק לבכות ומתחיל לשדר לשחקנים אופטימיות ואת התחושה שהוא איתם ביחד, מאמין בהם וביכולת שלהם להפוך לקבוצה, גם אם זה אומר שהוא צריך לזייף את זה.בתור בוס אתה לא יכול להגיד כל הזמן כמה העובדים שלך לא מספיק טובים ולשדר להם שאין להם שום סיכוי לנצח כי ברור שזה מחלחל. שיתחיל גם להיות יותר אקטיבי במהלך המשחק כי אי אפשר כבר לראות את שפת הגוף התבוסתנית הזאת ששוב משדרת לשחקנים שלא משנה מה, הם יפסידו, לכן אפילו לא יטרח להעמיד פנים שאכפת לו. גם הפאסיב אגרסיב עם ההנהלה והמסרים משדר להם דרך התקשורת מיצו את עצמם. זה עוד היה מובן עונה קודמת כשבאמת לא ציפו לכזה סגל נוראי, אבל העונה הוא כבר ידע מה הוא נכנס ומה יהיה. אם לא דפק על השולחן של ההנהלה לקבל מה שהוא צריך, אז שיעזוב, ואם לא תשדר שאתה מאמין לפחות במה שיש.
אני מת על קטש בתור שחקן, ואפילו יותר בתור מאמן. באמת בנאדם נדיר והלוואי שיעביר פה גם עשור מצידי, אבל אם לא בא לן להיות, שילך. אולי במצב של הקבוצה, שיש פה חבורת נגרים, צריך מאמן פחות "מתוחכם" או "מוח כדורסל" אבל כן אחד שיצרח על שחקנים שמזייפים בהגנה וכן ידע לתת מוטיבציה, כי הסיכוי היחיד שלנו לנצח קצת העונה זה קבוצה המוטיבציה, כי בלי כישרון ובלי מוטיבציה באמת שאין מה לשחק כדורסל .
בכיינות זה משהו שמתאים לתל אביבית אחרת, רק חבל שנראה שאנחנו מחליפים תפקידים איתם.