שחקני הגנה

השחקנים המצטיינים במשחק הכדורסל לרוב הם שחקנים עם בסיס הגנתי מצויין. הם השחקנים שמביאים להישגים.
מלבד כמה חריגים, עילויים, כמו שאראס שלא משהו בהגנה אנחנו רואים שגם שחקני התקפה מצטיינים ללא הגנה פשוט לא מספיקים. ברמות הגבוהות קשה לשמור על יכולת התקפית יציבה ביורוליג לכן חייבים להישען על הגנה טובה. כמה דוגמאות לשחקני הגנה, משנות ה- 90 ומעלה שהגיעו למכבי והצטיינו:
האפמן, מקדונלדס, באסטון, מוריס, פרקינס, הנפלד, סמית', ג'יימס
לעומת זאת כמה שחקני התקפה שהגיעו למכבי והצטיינו:
שאראס, קטש, ג'מצ'י...
יש מעט מאוד שחקנים שמתויגים כשחקני התקפה עם הגנה חלשה שהצליחו במכבי וגם חלקם אני הייתי מגדיר כהצלחה בערבון מוגבל.
אגב גם בעולם כל שושלת שהצליחה נשענה בעיקר על הגנה טובה. מבחינה התקפית יש קבוצות שזכו בשושלות בנ.ב.א ובאירופה שהיו קבוצות התקפה בינוניות אבל אין הרבה מקרים של קבוצות הגנה בינוניות שזכו בשושלות. אגב, מכבי של שאראס וויצ'יץ' שהיו בינוניים בהגנה הייתה קבוצה שגם בהגנה הייתה טובה בזכות שחקנים כמו באסטון (שהיה בשיאו היה מפלצתי) ופארקר וכמובן שארפ שהיה מנטרל את הגארדים של היריבה. ומכבי הזאת הייתה חריגה בשושלות הגדולות שהיו בעיקר בעלי אוריינטציה הגנתית.
הקבוצות הגדולות של שנות ה- 2000 ומעלה:
1. צסק"א (מסינה)- אוריינטציה הגנתית
2. פנאתנייקוס (אוברדוביץ')- אוריינטציה הגנתית (עם מלך ההגנה דיאמנטידיס)
3. ברצלונה (פסקאל)- אוריינטציה הגנתית (בעיקר בתקופה האחרונה)
4. מכבי ת"א (פיני גרשון)- אוריינטציה התקפית*
5. שיקגו בולס (ג'קסון)- אוריינטציה הגנתית (בעיקר נשענו על משחק של איש אחד בהתקפה ומשחק עומד)
6. סאן אנטוניו ספרס (פופוביץ)- אוריינטציה הגנתית
7. ל.א לייקרס (ג'קסון)- אוריינטציה התקפית*
8. בוסטון (ריברס)- אוריינטציה הגנתית
מסקנה מבחינתי שהמנטליות חייבת להיות הגנתית !
שחקנים שמתויגים כ- "שחקני התקפה טהורים" כמו אליהו לא צריכים להיות בקבוצה. צריך בסיס הגנתי חזק מאוד !!
כמובן שחייבים גם שחקני התקפה אבל אותם שחקנים לא יכולים להיות כמו בסגנון ארויו, אליהו וקטש שידועים בחולשתם בהגנה. שאראס הוא ייחודי.
מלבד כמה חריגים, עילויים, כמו שאראס שלא משהו בהגנה אנחנו רואים שגם שחקני התקפה מצטיינים ללא הגנה פשוט לא מספיקים. ברמות הגבוהות קשה לשמור על יכולת התקפית יציבה ביורוליג לכן חייבים להישען על הגנה טובה. כמה דוגמאות לשחקני הגנה, משנות ה- 90 ומעלה שהגיעו למכבי והצטיינו:
האפמן, מקדונלדס, באסטון, מוריס, פרקינס, הנפלד, סמית', ג'יימס
לעומת זאת כמה שחקני התקפה שהגיעו למכבי והצטיינו:
שאראס, קטש, ג'מצ'י...
יש מעט מאוד שחקנים שמתויגים כשחקני התקפה עם הגנה חלשה שהצליחו במכבי וגם חלקם אני הייתי מגדיר כהצלחה בערבון מוגבל.
אגב גם בעולם כל שושלת שהצליחה נשענה בעיקר על הגנה טובה. מבחינה התקפית יש קבוצות שזכו בשושלות בנ.ב.א ובאירופה שהיו קבוצות התקפה בינוניות אבל אין הרבה מקרים של קבוצות הגנה בינוניות שזכו בשושלות. אגב, מכבי של שאראס וויצ'יץ' שהיו בינוניים בהגנה הייתה קבוצה שגם בהגנה הייתה טובה בזכות שחקנים כמו באסטון (שהיה בשיאו היה מפלצתי) ופארקר וכמובן שארפ שהיה מנטרל את הגארדים של היריבה. ומכבי הזאת הייתה חריגה בשושלות הגדולות שהיו בעיקר בעלי אוריינטציה הגנתית.
הקבוצות הגדולות של שנות ה- 2000 ומעלה:
1. צסק"א (מסינה)- אוריינטציה הגנתית
2. פנאתנייקוס (אוברדוביץ')- אוריינטציה הגנתית (עם מלך ההגנה דיאמנטידיס)
3. ברצלונה (פסקאל)- אוריינטציה הגנתית (בעיקר בתקופה האחרונה)
4. מכבי ת"א (פיני גרשון)- אוריינטציה התקפית*
5. שיקגו בולס (ג'קסון)- אוריינטציה הגנתית (בעיקר נשענו על משחק של איש אחד בהתקפה ומשחק עומד)
6. סאן אנטוניו ספרס (פופוביץ)- אוריינטציה הגנתית
7. ל.א לייקרס (ג'קסון)- אוריינטציה התקפית*
8. בוסטון (ריברס)- אוריינטציה הגנתית
מסקנה מבחינתי שהמנטליות חייבת להיות הגנתית !
שחקנים שמתויגים כ- "שחקני התקפה טהורים" כמו אליהו לא צריכים להיות בקבוצה. צריך בסיס הגנתי חזק מאוד !!
כמובן שחייבים גם שחקני התקפה אבל אותם שחקנים לא יכולים להיות כמו בסגנון ארויו, אליהו וקטש שידועים בחולשתם בהגנה. שאראס הוא ייחודי.