הנפילות הגדולות של מכבי עם זרים בעשור האחרון
פורסם: 29 נובמבר 2011, 18:45
השוטטות של בחור בלונדיני וממושקף אתמול על הפרקט בחיפה גרמה לי לחשוב על כמה מהנפילות שהיו למכבי עם זרים בעשור האחרון והחלטתי לעשות רשימה קצרה של כמה מהכישרונות העולים שעטו צהוב ולא פגעו בלשון המעטה. מכיוון שהזיכרון שלי מוגבל עד תחילת העשור הקודם(שנת 2000) אתן לוותיקים פה להמשיך להנות לבד מהנוסטלגיות של טום צ'יימברס הנפלא וה 0-14 שלו מול ברצלונה(הוא כנראה ראשון ברשימת כל הזמנים אבל אין לי זכות לעשות אותה...) ואגביל את הרשימה לעשור החולף. היא מוגבלת גם לשחקנים שהיו מהם ציפיות כלשהן ולא לעוברי אורח לרגע כמו ג'ייסון וויליאמס וצ'ארלס גיינס. ניסיתי להגיע לעשירייה, בסוף יצא 9. עדיף למכבי.
9. ג'ון שאייר- הוא כאן למרות שהוא לא רשום כזר ובעל דרכון ישראלי כי את הכדורסל שלו הוא למד בארה"ב תחת מייק ששבסקי ולא בארץ והוא, בסופו של דבר, אמריקאי, שכנראה ימשיך את חייו בארה"ב אחרי הכדורסל. לא זוכר שחקן עם רקורד מכללות כל כך מפואר שהגיע לפה, שזכה באליפות המכללות עם קולג' איכותי כמו דיוק כשהוא שחקן מוביל עם מספרים נהדרים. הציפיות היו לקלעי מוכשר מחוץ לקשת, שחקן חכם שיכול לשחק בעמדות 1 ו-2. בפועל, שאייר הפך לנער פוסטר. הסנגוריה מדברת בעיות הסתגלות ועונה ראשונה באירופה עם פציעה קשה שעבר. אבל אף אחד לא חשב שהנפילה תהיה כואבת כל כך.
8. אנדרו וישנייבסקי- וישנייבסקי חריג יחסית לרשימה הזאת. הוא לא קיבל חוזה מנופח במיוחד, לא היו ממנו ציפיות מאוד גבוהות אבל גם ביחס לציפיות היחסית נמוכות האיש לא פגע. 4.5 נקודות למשחק ביורוליג עם אחוזים רעים מהשדה ותהייה תמידית למה הוא שחקן חמישייה בקבוצה בלבל של מכבי. לא הראה שום דבר במשחק שלו ברמה גבוהה. בהודעת הפרידה מכבי הודתה לו על ''ההקרבה שלו''. וזה זר שעלה באזור ה-500 אלף דולר בכל זאת.
7. וונטיגו קאמינגס- הציפיות מקאמינגס בסופו של דבר לא היו כל כך גבוהות. הוא נתן שני משחקים לא רעים מול מכבי במדי פרטיזן וכמעט ניצח אותה בהיכל והוביל את הסרבים לעונה שבה הם חצו את מחסום הטופ 16 אחרי הרבה מאוד זמן. אבל הן עלו אחרי יכולת גבוהה של קאמינגס במשחקי האימון כולל משחק אחד בגארדן מול הניקס. ההשוואה הייתה לאריאל מקדונלד, בעיקר בגלל דימיון פיזי. ביכולות לא היה כל כך קשר. הציפייה הייתה שקאמינגס יאזן את ביינום, אבל בפועל ביינום השתלט אחרי חצי עונה על העסק וקאמינגס משום מה המשיך לפתוח בחמישייה, למרות ששרף לא שיתף אותו בכמה משחקים. לא ברור למה לא נחתך באמצע העונה כי לא זכור לי משחק אחד שלם טוב שלו.
6. קווינסי לואיס- לואיס לא היה גורם מזיק כמו חלק מהשחקנים ברשימה הזאת וגם לא היה נוראי. ועדיין היו ציפיות יותר גבוהות משחקן שנבחר 19 בדראפט ע''י יוטה ושיחק קצת ב-NBA. במכבי קיוו לקבל סמול פורוורד אתלטי עם קליעה טובה. לואיס דווקא היה טוב בתחילת העונה אבל ברוב המשחקים שבהם היה טוב מכבי הפסידה. בהמשך בלאט שרף אותו לחלוטין ובקושי שיתף אותו. בסוף העונה הרומן נגמר.
5. מצ'איי לאמפה- לאמפה הוא כנראה השחקן הכי יקר ברשימה הזאת. יותר מ-1.2 מיליון ברוטו הוא עלה למכבי. פיני גרשון החתים אותו מתוך מחשבה שלאמפה ייתן MIX של יכולות בפנים ובחוץ. בפועל לאמפה התגלה כגבוה שבעיקר אוהב לזרוק מבחוץ, מפחד ממגע ולא נותן שום תפוקה בהגנה או בריבאונד. לקראת סוף הסיבוב השני הוא נחתך וחזר לרוסיה.
4. חוסיין בשוק- בשוק הגיע למכבי עם הרקורד הכי מרשים מכל השחקנים ברשימה הזאת. שתי הגעות לפיינל פור עם אפס פילזן , עם מספרים די מרשימים ותחושה שהוא הולך להיות אחד הסנטרים המובילים באירופה. הוא הגיע יחד עם ניקולה וויצ'יץ' אחרי שמכבי קנתה אותו מאפס. התוכניות של בלאט השתנו אחרי שהאפמן עשה אחורה פנה וחזר ליד אליהו. בשוק לא פגע לאורך רוב העונה הראשונה שלו, להוציא משחק אחד חלומי בויטוריה, וגם בשנייה לא השאיר יותר מידי זכרונות. בהיכל הוא היה אחד הזרים האהובים, לא בטוח שבצדק.
3. אלן אנדרסון- מבחינת יכולות ומה שהוא תרם במכבי, אנדרסון לא שייך לרשימה הזאת ובוודאי לא צריך להיות מדורג בה כל כך גבוה. הוא נתן חודש חלומי בטופ 16, הוביל את מכבי לניצחונות בבית קשה ולמקום הראשון בו ובואופן כללי נתן באותה עונה עוד כמה תצוגות יפות. אבל התלות של הקבוצה בו התבררה כהרסנית אחרי שהאיש קרס במאני טיים מול פרטיזן, כולל הפסד עם משחק עם 0 מ-10 מהשדה, ועוד תצוגה רעה בגמר הפיינל פור מול גלבוע גליל, כולל התחושה שהאיש פשוט היה רעל בחדר ההלבשה. שחקן עם יכולות כל כך גבוהות אבל עם אגו עצום.
2. רודני וויט- לא יודע מה היו באמת הציפיות מוויט שהגיע אחרי עונה בליגה הסינית, אבל חוזה של מיליון דולר שאפי ודבורה סידרו לו מחייב מקום ברשימה הזאת. אפי בעצמו גילה שוויט לא מתאים אפילו לקו הקדמי הבינוני של אותה עונה ולא שיתף אותו כמעט ביורוליג. פיני גרשון כבר זרק את הזבל אחר כך לא לפני שמשום מה הוא החליט לשתף אותו בהפסד הביתי למאלאגה. אחר כך פיני המשיך את העונה החלומית עם ההחתמות של התכשיטים אלטון בראון, צ'ארלס גיינס ואארון מגי.
1. רודני ביופורד- לא כל כך ברור אם האיש היה על סמים כבר כשהוא הגיע לנתב"ג עם ההצהרה ההזויה שהוא הולך להיות יותר טוב מאנתוני פארקר. אף אחד לא חשב ככה, אבל עם רזומה של חמש עונות ב-NBA ועוד עונה אצל אובראדוביץ', אף אחד לא חשב שהוא יהיה כל כך גרוע. חודשיים וחצי אחרי ההצהרה המוזרה הזאת ספאחיה הטיס אותו מהקבוצה, כשבדקות שהוא כן שיחק ביופורד נראה כמו גרסאת העניים המרודים של אלן אנדרסון. לזכותו של הקרואטי ייאמר שבקיץ בגלל מלחמת לבנון אי אפשר היה להחתים זרים סבירים לקבוצה.
9. ג'ון שאייר- הוא כאן למרות שהוא לא רשום כזר ובעל דרכון ישראלי כי את הכדורסל שלו הוא למד בארה"ב תחת מייק ששבסקי ולא בארץ והוא, בסופו של דבר, אמריקאי, שכנראה ימשיך את חייו בארה"ב אחרי הכדורסל. לא זוכר שחקן עם רקורד מכללות כל כך מפואר שהגיע לפה, שזכה באליפות המכללות עם קולג' איכותי כמו דיוק כשהוא שחקן מוביל עם מספרים נהדרים. הציפיות היו לקלעי מוכשר מחוץ לקשת, שחקן חכם שיכול לשחק בעמדות 1 ו-2. בפועל, שאייר הפך לנער פוסטר. הסנגוריה מדברת בעיות הסתגלות ועונה ראשונה באירופה עם פציעה קשה שעבר. אבל אף אחד לא חשב שהנפילה תהיה כואבת כל כך.
8. אנדרו וישנייבסקי- וישנייבסקי חריג יחסית לרשימה הזאת. הוא לא קיבל חוזה מנופח במיוחד, לא היו ממנו ציפיות מאוד גבוהות אבל גם ביחס לציפיות היחסית נמוכות האיש לא פגע. 4.5 נקודות למשחק ביורוליג עם אחוזים רעים מהשדה ותהייה תמידית למה הוא שחקן חמישייה בקבוצה בלבל של מכבי. לא הראה שום דבר במשחק שלו ברמה גבוהה. בהודעת הפרידה מכבי הודתה לו על ''ההקרבה שלו''. וזה זר שעלה באזור ה-500 אלף דולר בכל זאת.
7. וונטיגו קאמינגס- הציפיות מקאמינגס בסופו של דבר לא היו כל כך גבוהות. הוא נתן שני משחקים לא רעים מול מכבי במדי פרטיזן וכמעט ניצח אותה בהיכל והוביל את הסרבים לעונה שבה הם חצו את מחסום הטופ 16 אחרי הרבה מאוד זמן. אבל הן עלו אחרי יכולת גבוהה של קאמינגס במשחקי האימון כולל משחק אחד בגארדן מול הניקס. ההשוואה הייתה לאריאל מקדונלד, בעיקר בגלל דימיון פיזי. ביכולות לא היה כל כך קשר. הציפייה הייתה שקאמינגס יאזן את ביינום, אבל בפועל ביינום השתלט אחרי חצי עונה על העסק וקאמינגס משום מה המשיך לפתוח בחמישייה, למרות ששרף לא שיתף אותו בכמה משחקים. לא ברור למה לא נחתך באמצע העונה כי לא זכור לי משחק אחד שלם טוב שלו.
6. קווינסי לואיס- לואיס לא היה גורם מזיק כמו חלק מהשחקנים ברשימה הזאת וגם לא היה נוראי. ועדיין היו ציפיות יותר גבוהות משחקן שנבחר 19 בדראפט ע''י יוטה ושיחק קצת ב-NBA. במכבי קיוו לקבל סמול פורוורד אתלטי עם קליעה טובה. לואיס דווקא היה טוב בתחילת העונה אבל ברוב המשחקים שבהם היה טוב מכבי הפסידה. בהמשך בלאט שרף אותו לחלוטין ובקושי שיתף אותו. בסוף העונה הרומן נגמר.
5. מצ'איי לאמפה- לאמפה הוא כנראה השחקן הכי יקר ברשימה הזאת. יותר מ-1.2 מיליון ברוטו הוא עלה למכבי. פיני גרשון החתים אותו מתוך מחשבה שלאמפה ייתן MIX של יכולות בפנים ובחוץ. בפועל לאמפה התגלה כגבוה שבעיקר אוהב לזרוק מבחוץ, מפחד ממגע ולא נותן שום תפוקה בהגנה או בריבאונד. לקראת סוף הסיבוב השני הוא נחתך וחזר לרוסיה.
4. חוסיין בשוק- בשוק הגיע למכבי עם הרקורד הכי מרשים מכל השחקנים ברשימה הזאת. שתי הגעות לפיינל פור עם אפס פילזן , עם מספרים די מרשימים ותחושה שהוא הולך להיות אחד הסנטרים המובילים באירופה. הוא הגיע יחד עם ניקולה וויצ'יץ' אחרי שמכבי קנתה אותו מאפס. התוכניות של בלאט השתנו אחרי שהאפמן עשה אחורה פנה וחזר ליד אליהו. בשוק לא פגע לאורך רוב העונה הראשונה שלו, להוציא משחק אחד חלומי בויטוריה, וגם בשנייה לא השאיר יותר מידי זכרונות. בהיכל הוא היה אחד הזרים האהובים, לא בטוח שבצדק.
3. אלן אנדרסון- מבחינת יכולות ומה שהוא תרם במכבי, אנדרסון לא שייך לרשימה הזאת ובוודאי לא צריך להיות מדורג בה כל כך גבוה. הוא נתן חודש חלומי בטופ 16, הוביל את מכבי לניצחונות בבית קשה ולמקום הראשון בו ובואופן כללי נתן באותה עונה עוד כמה תצוגות יפות. אבל התלות של הקבוצה בו התבררה כהרסנית אחרי שהאיש קרס במאני טיים מול פרטיזן, כולל הפסד עם משחק עם 0 מ-10 מהשדה, ועוד תצוגה רעה בגמר הפיינל פור מול גלבוע גליל, כולל התחושה שהאיש פשוט היה רעל בחדר ההלבשה. שחקן עם יכולות כל כך גבוהות אבל עם אגו עצום.
2. רודני וויט- לא יודע מה היו באמת הציפיות מוויט שהגיע אחרי עונה בליגה הסינית, אבל חוזה של מיליון דולר שאפי ודבורה סידרו לו מחייב מקום ברשימה הזאת. אפי בעצמו גילה שוויט לא מתאים אפילו לקו הקדמי הבינוני של אותה עונה ולא שיתף אותו כמעט ביורוליג. פיני גרשון כבר זרק את הזבל אחר כך לא לפני שמשום מה הוא החליט לשתף אותו בהפסד הביתי למאלאגה. אחר כך פיני המשיך את העונה החלומית עם ההחתמות של התכשיטים אלטון בראון, צ'ארלס גיינס ואארון מגי.
1. רודני ביופורד- לא כל כך ברור אם האיש היה על סמים כבר כשהוא הגיע לנתב"ג עם ההצהרה ההזויה שהוא הולך להיות יותר טוב מאנתוני פארקר. אף אחד לא חשב ככה, אבל עם רזומה של חמש עונות ב-NBA ועוד עונה אצל אובראדוביץ', אף אחד לא חשב שהוא יהיה כל כך גרוע. חודשיים וחצי אחרי ההצהרה המוזרה הזאת ספאחיה הטיס אותו מהקבוצה, כשבדקות שהוא כן שיחק ביופורד נראה כמו גרסאת העניים המרודים של אלן אנדרסון. לזכותו של הקרואטי ייאמר שבקיץ בגלל מלחמת לבנון אי אפשר היה להחתים זרים סבירים לקבוצה.