צהבת

מבקר המדינה פרסם אתמול את הדוח השנתי. מסתבר שמאז 2006 מקבלים עובדי נמל אשדוד מזי הרעב "תמריץ סטייקים". עובד שעובר רף תפוקה מסוים מקבל תלוש לארוחת סטייק במסעדה בעיר. תקציב הסטייקים האמיר ל-6 מיליון שקלים לשנה. לפני כחודשיים הופסק התשלום לסטייקים בהוראת משרד האוצר... והעובדים פתחו בעיצומים על הפגיעה הבוטה ב"זכויות העובדים".

http://www.kav.org.il/100994/b1156

פשוט שערוריה ההתעללות הזאת בעובדים. איך האוצר מעז לקחת להם את הסטייקים ולהפוך את תנאי העבודה שלהם לכאלה שמזכירים סדנא דיקנסית? איך עובדי הנמל יוכלו לישון ביגואר שלהם באמצע העבודה שנ"צ כשהבטן לא מרופדת באיזה אנטריקוט עסיסי + מרלו?

קראתי על הנושא בימים האחרונים ומה נשאר להגיד...
עובדי הנמלים מתנהגים כמו איזה דון בטיסטה.
הופכים את כל העולם ואחותו בשביל ליטרת בשר שהם יכולים לממן מכספם (משכורת ממוצעת בנמל 22,000 +),
בעוד אנשים אחרים במדינה הזו בקושי שורדים את החודש.

זה לא "תמריץ הסטייק" שמעציב ומקומם אלא מותה של הסולידריות החברתית שהייתה נהוגה פה פעם.

עובדי הנמלים, בדומה לעובדי חברת החשמל, מחזיקים את המדינה בבייצים וזה מביא ת'סעיף. המדינה צריכה למצוא כלי הגיוני להעניש אותם, כי ההתנהלות שלהם לא יכולה להיות מוצדקת בשום צורה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שלא כל עובד מדינה הוא עובד נמל או חברת חשמל. על כל "חובב סטייקים" בנמל יש מאות שכירים שעובדים על שכר רעב ומספקים שירותים לאוכלוסיות חלשות שתלויות בהן במידה רבה. הפרטת אותם שירותים לא אפשרית בגלל שמנגנוני "היעילות" הכלכלית של המגזר הפרטי חותכים את אותן אוכלוסיות בבשר החי. לכן חשוב להבדיל בין שכירי מדינה עשירים שמתנהלים כמונופול וחיים על חשבוננו לשכירי מדינה שקורעים ת'תחת כדי לספק את מה שהשוק פשוט לא יכול, ובעיקר לא רוצה, לספק.