אבי כתב:שכחת להוסיף "ניאו ליברליזם" ו"קפיטליזם חזירי" בתגובה שלך.
מה שמילטון פרידמן זי"ע ודניאל דורון יבל"א אומרים הוא אמת ויציב, לא משנה עד כמה באקדמיה הקריפטו-קומוניסטית שלנו ינסו ללעוג להם. ולו רק בגלל הסיבה שכבר עכשיו ארגונים פרטיים דואגים למחסורם של העניים בישראל ועושים עבודה הרבה יותר טובה מהשרצים והשקצים והגנבים מהממשלה. אם המדינה תקח גם על התחום הזה אחריות אז אנשים ימותו מרעב ברחוב.
'לתת', 'פתחון לב' ועוד עשרות ארגונים הם בכלל לא ארגונים בעלי אורינטציה דתית. ובכל מקרה, מדינת הסעד היא זאת שמגבירה את העוני בכך שהיא מתגמלת כישלון (באמצעות תשלומי סעד) ומענישה הצלחה (באמצעות מיסים שהופכים גבוהים יותר ויותר ככל שהשכר יותר גבוה). מדינת הסעד רק מחזקת את האוכלוסיה החרדית ומרחיבה את מעגל הפרזיטים בכך שהיא מאפשרת לחרדים באמצעות קצבאות לא ללכת לעבוד ולתחזק אורח חיים בטלני.
שכחת להוסיף "כלכלה מתוכננת" ו"מדינת מפ"אי" בתגובה שלך.
בתסריט התיאורטי שבו המדינה הייתה מחסלת כיום את הסעד לחלוטין, מורידה את המיסים באותו סכום והציבור היה מעביר את אותה הכנסה פנויה לארגונים פרטיים - ייתכן שאתה צודק.
הבעיה היא שאנשים ככלל, בדיוק כמו מילטון פרידמן ודניאל דורון, הם בעלי נטיה לאנוכיות מובהקת (אם כי אולי לא באופן כה חריג כמו פרידמן ודורון). הם יודעים שאם הבחירה הייתה בידי כל אחד בנפרד, הרבה אנשים - בעיקר בעלי אמצעים שהתעשרו בזכות החברה והמנגנונים שמדינה מעמידה לרשותם - לא יעבירו סכומים ראויים לאותם ארגונים. בעצם ברור שאם מהלך זה היה מבוצע היום - כמות המשאבים שהייתה מועמדת לרשות המעמדות החלשים במדינה הייתה פוחתת משמעותית ואפילו לא קרובה להשתוות (שלא לדבר על עולה).
ישנם כלים באמצעותם המדינה כן יכולה לעודד תרומה באמצעות גופים פרטיים, שאני מסכים שככלל הפיחות בבירוקרטיה עשוי לעשות אותה יעילה יותר, כמו הענקת פטור מתשלומי חלק מהמסים לעשירים שתורמים סכומים גדולים אשר משתווים או עוברים במעט את המס. הבעיה עם טכניקה זו היא שהיא הופכת "נדבנים בעל כורחם" לצדיקים בעיני אנשים, שלא מבינים שאותם עשירים אמורים בכל מקרה לשלם את הסכום הזה, אבל זו צרה שולית יחסית אם זה משפר את מצב העניים.