סיכום הערב ההזוי שעבר אתמול...
אז ככה, כבר אחרי הדרבי היה ברור שהמשחק אתמול יהיה משחק אליפות (מכבי לא תפסיד 3 פעמים רצוף..) ככה שכבר בשבוע שעבר שאלתי את עצמי איך אני הולך להרים את הפרויקט הזה ולהיות במשחק אליפות.
המשחק התחיל ב20:40, שבת יצאה ב20:00 ככה שהיה די ברור שאני צריך לעשות שבת בב"ש (הכל בשביל מכבי זה לא רק שיר

)
בן דוד שלי גם נכנס לעסק והוא ארגן לנו חברים שאפשר לעשות אצלם שבת, ומיד בצאת שבת יצאנו בטיסה לכיוון האיצטדיון.
הגענו ממש לתחילת המשחק, אבל כמובן שיהיו בעיות, כנראה שבגלל שאוהדי מכבי קנו לשער 6 אז החכמים בב"ש העבירו אותם לשערים של מכבי מה שגרם ל-50 אנשים להישאר בחוץ בטענה שהשערים מפוצצים ואין מקום (קניתי כרטיס כבר ביום רביעי במחיר מלא, כן?)
קיצור נכנסנו רק במחצית, כך שהפסדנו את 2 הגולים של מכבי והיה משחק די מנומנם.
יש לציין שהאיצטדיון בב"ש הוא אחד הגרועים בארץ (כבר עדיף ר"ג... ואני לא מאמין שאני רושם את זה) ככה שלא באמת אפשר לראות משם משחק... (חברים שלי לא ידעו להגיד לי אם הגול של זהבי היה בראש או ברגל... כי זה היה לשער הרחוק)
החגיגות באיצטדיון היו נחמדות, ה"פאנטיקס" ארגנו צלחת אליפות לא רשמית ככה ששרן והשחקנים הניפו אותה. אבל ת'אמת? העניין שנכנסתי רק במחצית השפיע והשמחה לא היתה שלמה...
גם בדרך חסמנו קצת את הכבישים בדרך ביציאה מב"ש והיה נחמד אבל השאלה העיקרית היתה איפה השחקנים הולכים לחגוג... בן דוד שלי ויתר והחליט לחזור הביתה ככה שהגעתי הביתה ולקחתי את האוטו לת"א.
השחקנים חגגו במועדון ברמת החייל, והיו שם איזה 200 אוהדים שבאו לחגוג עם השחקנים, פאולו, ג'ורדי ומיץ'... היו שם רגעים מטורפים (טל בן חיים עומד על הבר ומתחיל את "העיר ת"א"... שירי שחקנים שהרעידו את המקום...) אבל גם צפיפות לא קטנה (בשנה שעברה הרבה פחות באו...)
באמת אחד הלילות היותר מוזרים שהיו לי בחיים, התחיל כעצבים ונגמר בשמחה עם השחקנים על האליפות השנייה ברצף.