דברים קטנים שלא מצדיקים ת'רד 4

[my man]

יפה שגם הוא צוחק על זה
https://www.facebook.com/Mosserital/pho ... =3&theater

טל לא רצה לבגוד זה המופתי אמר לו

[התנין]

https://www.youtube.com/watch?v=vv0U6423Y-Y

לא מייצרים כרוזים כמו רפי גינת בשום מקום בעולם.

[שמואל1]

https://www.youtube.com/watch?v=vv0U6423Y-Y

לא מייצרים כרוזים כמו רפי גינת בשום מקום בעולם.

מדהים. זה לא הכרוז, גם הקהל. פעם ההיכל היה מבצר.

[התנין]

נכון, למרות שמדובר במשחק העלייה לפיינל פור, והתגובה היא צפוייה. אבל ההצגה של רפי גינת היא תאווה לאוזניים. קודם כל יש לו קול אדיר. פרט לכך, הוא מבטא את שמות השחקנים בצורה כ"כ טובה, צועק בדיוק במידה הנכונה. לדעתי הוא וסידי זה הבדלים של שמיים וארץ.
אני מתגעגע לימים שמבחינתי הצגת השחקנים היתה חלק בלתי נפרד מכל החוויה הזאת של ימי חמישי.

[LIAV10]

סעמק, הסרטון הוביל אותי למלא סרטוני נוסטלגיה.
איזה מועדון מפחיד יש לנו.

[החציל האצטקי]

סעמק, הסרטון הוביל אותי למלא סרטוני נוסטלגיה.
איזה מועדון מפחיד יש לנו.

פאק!!!!
זה הזכיר לי- החליפו את we will rock you!!!!

הייתי בשוק ואני חושב שחייבים לשנות חזרה.

[LIAV10]

אני מקווה שזה היה חד פעמי, אגב, מה השיר שהיה במקום?

[החציל האצטקי]

אני מקווה שזה היה חד פעמי, אגב, מה השיר שהיה במקום?

נעימה מוכרת, אבל אני לא מצליח לקשר בראש לשם של השיר או הלהקה.
בכל מקרה משהו ממש מרדים ומכבה.

[שמואל1]

אני מקווה שזה היה חד פעמי, אגב, מה השיר שהיה במקום?

נעימה מוכרת, אבל אני לא מצליח לקשר בראש לשם של השיר או הלהקה.
בכל מקרה משהו ממש מרדים ומכבה.

אם אני לא טועה זה היה שיר הפתיחה של שיקגו בולס בימי מייקל ג'ורדן.

[MTA2311]

אני מקווה שזה היה חד פעמי, אגב, מה השיר שהיה במקום?

נעימה מוכרת, אבל אני לא מצליח לקשר בראש לשם של השיר או הלהקה.
בכל מקרה משהו ממש מרדים ומכבה.

אם אני לא טועה זה היה שיר הפתיחה של שיקגו בולס בימי מייקל ג'ורדן.

ועוד 20 שנה מישהו יגיד שזה היה שיר הפתיחה של מכבי פוקס תל אביב בימי ויטור פבראני\ארינזה אונוואקו.

[החציל האצטקי]

אני מקווה שזה היה חד פעמי, אגב, מה השיר שהיה במקום?

נעימה מוכרת, אבל אני לא מצליח לקשר בראש לשם של השיר או הלהקה.
בכל מקרה משהו ממש מרדים ומכבה.

אם אני לא טועה זה היה שיר הפתיחה של שיקגו בולס בימי מייקל ג'ורדן.

אלוף אתה!

[LIAV10]

נפלו שם על הראש?

[my man]

https://www.youtube.com/watch?v=vv0U6423Y-Y

לא מייצרים כרוזים כמו רפי גינת בשום מקום בעולם.

מה שהסרטון הזה עשה לי
אנשים אשכרה ישנו ברחוב בשביל להיכנס למשחק הזה....יוווווווווווו!
והיום אנחנו מייחלים להפסדים בשביל לא לראות את גודס!

[Holiday_Armadillo]

לא לשכוח להעביר שעה אחורה

[my man]

לא לשכוח להעביר שעה אחורה

אני עוד אשתגע...מה השעה עכשיו?

[Holiday_Armadillo]

לא לשכוח להעביר שעה אחורה

אני עוד אשתגע...מה השעה עכשיו?

אחרי הזזת השעון, 2:25

[my man]

נגמרת לה האימפריה

פעם בעבר הרחוק רחוק, לפני הרבה הרבה שנים הייתה לה אימפריה.

האימפריה שכנה בבטחה במזרח התיכון. היו לה עשרות ומאות תארים אותם היא כבשה.
נדמה היה שלעולם לא תובס. יריבותיה נכנעו עוד בטרם תם הקרב. שמה וכבודה עד למרחוק הגיעו.

את דרכה למעלה כבשה האימפריה בצורה מופתית צעד אחר צעד, ניצחון אחר ניצחון ותואר אחר תואר.

לאימפריה היה מבצר ששכן בלב ליבה. יריבות ניסו להימנע בכל כוחן מלהגיע לקרב במבצר זה.
אלו שכבר הגיעו לאותו מבצר- יצאו בשן ועין במקרה הטוב ובפרפורי גסיסה במקרה הרע.

על האימפריה שלטה קבוצת שלטון רבת עוצמה. קבוצה זו שלטה ביד רמה בכל הקורה בתוך האימפריה. שלטונם היה כל כך חזק ויציב ששיטת ניהולם נלמדה ברחבי העולם. שליטי יריבות באו לשמוע מפי דברם כיצד יש להחזיק בשלטון.

לוחמים מכל רחבי הגלובוס לחמו בכדי להימנות בין לוחמי האימפריה. במקביל, תנאי הסף לכניסה לצבא הממלכה הוקשו ורק הטובים ביותר הורשו להיכנס ולהיות חלק מצבא הלוחמים האדיר. לוחם שלא הראה כבוד לסמל, שלא נלחם כראוי או ששיבח את יריבות האימפריה נשלח לגלות בבושת פנים.

בשנותיו הראשונות, צבא הממלכה ידע קרבות קשים. רבים מלוחמיו נפלו בשומרם על כבוד הממלכה בקרבות. אך מה שייצב את מעמד האימפריה היו אלו הניצחונות בקרבות הקשים מכל, שנדמה היה שאין סיכוי לנצחם. קרבות ממין זה הם אלו שהקנו לאימפריה את שמה וכבודה. אין קרב חסר סיכוי, אין מלחמה שאי אפשר לנצח, הניצחון הוא הכרח, ההפסד לא מתקבל על הדעת.

שלטונות מלוכה מאירופה שלחו את צבאותיהם במטרה להפיל את האימפריה המתהווה. צבאות עם לוחמים קשוחים ואדירים הגיעו לפתחה של האימפריה. מתיימרים לא לפחד מהמבצר הידוע. אך כשנכנסו בשעריו כבר רעדו בירכיהם ובסופו של דבר נכנעו והדגל הלבן הונף פעם אחר פעם.

במקביל, שלטונות שכנים שלחו נציגים לפגוע בממלכה בדרכים דיפלומטיות ומתוחכמות במטרה להציב מכשולים לאימפריה בהתהוות אך אלה הוסרו בלא מאמץ.

ככל שעברו השנים יצא צבא האימפריה גם אל מחוץ לגבולות הממלכה לקרבות במבצריהן של ממלכות יריבות, וגם שם השיג ניצחונות אדירים גם כשכבר נדמה היה שההפסד מוחלט.

ברבות השנים קבוצת השלטון החלה להזדקן ולאחר ישיבות ממושכות הוחלט להעביר את שרביט השלטון לצאצאיהם של בעלי השלטון.
יציבות האימפריה לא התערערה והתחושה הייתה שהמעבר השלטוני עבר בצורה חלקה.
יותר ויותר סמכויות ניתנו לממשיכי הדרך ויותר ויותר החלטות נלקחו על ידי הדור הצעיר והשאפתן.

בתחילה ניתן עוד היה לראות את טביעת ידם של זקני השלטון אך במהרה השתלט דור הצאצאים על כל הנעשה בממלכה.
השינויים החלו להיות מורגשים כאשר שיקולי ההחלטות על ניהול הממלכה הפכו כלכליים והתרחקו אט אט מסמליה של הממלכה.

בשלב ראשון תנאי קבלת הלוחמים הוקלו. צבא הממלכה לא החזיק עתה בלוחמים הטובים ביותר וגם לוחמים שלא בהכרח הבינו את משמעות היותם חיילי האימפריה הגדולה היוו חלק מרכזי מצבא הממלכה. הפסדים בקרבות החלו להצטבר ופחד היריבות מעימות הלך ונעלם.

שמה וכבודה של האימפריה עוד נשמר בזכות שנותיה היפות שהיו מאחוריה. אך האגדות אודות הקרבות הגדולים והניצחונות ההירואיים החלו להיראות חלק מעבר שלא ישוב עוד.
מדי פעם עוד ידעה האימפריה ניצחונות מלאי גבורה שהזכירו את עברה אך אלו הגיעו לעיתים רחוקות ונותרו בגדר תזכורת לעברה המפואר.

שעריו של מבצרה של האימפריה נפלו וכל הרוצה לבוא וליטול ניצחון בא ונוטל. שוב לא הניפו יריבותיה את הדגל הלבן עוד בטרם תם הקרב, שוב לא רעדו בירכיהם. ההפסדים התקבלו על הדעת וצבא הממלכה שב מובס פעם אחר פעם.

שכנותיה מבית של האימפריה חזו בכל זאת מקרוב וחשו כי הגיע זמנן לתקוף גם כן. שוב נשלחו נציגים דיפלומטיים אך לא כבעבר לא חזרו בידיים ריקות. עוד ועוד מכשולים הוצבו בפני הממלכה ומכיוונה של האימפריה לא היה מענה לצעדים אלו.

נדמה שימיה של האימפריה ספורים. תושבי הממלכה זועקים לכל עבר "האימפריה לא תיפול" אך זעקות אלו נעלמים בדממה של בית שלטון הממלכה.
מה יעלה בגורל הממלכה? זאת רק הזמן יספר. בינתיים נותר לצפות בהתהוותה של ההיסטוריה אם בנפילתה של האימפריה הגדולה או בקימתה מתוך השברים וחזרתה לשלטון ולמקומה הראוי.

[toja27]

אני מקווה שזה היה חד פעמי, אגב, מה השיר שהיה במקום?

נעימה מוכרת, אבל אני לא מצליח לקשר בראש לשם של השיר או הלהקה.
בכל מקרה משהו ממש מרדים ומכבה.

אם אני לא טועה זה היה שיר הפתיחה של שיקגו בולס בימי מייקל ג'ורדן.

אלוף אתה!

לדעתי המנגינה הזאת הרבה יותר מגניבה ומצמררת מהwe will rock you. אני נזכר כשהייתי אוהד שרוף של הnba וחזיתי בשיקגו משחקים נגד הקבוצה האהובה עלי באותם זמנים(סיאטל) המנגינה הזאת הייתה עושה לי צמרמורת. ההבדל הוא בכרוז ובמיוחד בקהל שפשוט לא מגיב באותה מידה של התרגשות כמו בסרטון ההוא.

[toja27]

נגמרת לה האימפריה

פעם בעבר הרחוק רחוק, לפני הרבה הרבה שנים הייתה לה אימפריה.

האימפריה שכנה בבטחה במזרח התיכון. היו לה עשרות ומאות תארים אותם היא כבשה.
נדמה היה שלעולם לא תובס. יריבותיה נכנעו עוד בטרם תם הקרב. שמה וכבודה עד למרחוק הגיעו.

את דרכה למעלה כבשה האימפריה בצורה מופתית צעד אחר צעד, ניצחון אחר ניצחון ותואר אחר תואר.

לאימפריה היה מבצר ששכן בלב ליבה. יריבות ניסו להימנע בכל כוחן מלהגיע לקרב במבצר זה.
אלו שכבר הגיעו לאותו מבצר- יצאו בשן ועין במקרה הטוב ובפרפורי גסיסה במקרה הרע.

על האימפריה שלטה קבוצת שלטון רבת עוצמה. קבוצה זו שלטה ביד רמה בכל הקורה בתוך האימפריה. שלטונם היה כל כך חזק ויציב ששיטת ניהולם נלמדה ברחבי העולם. שליטי יריבות באו לשמוע מפי דברם כיצד יש להחזיק בשלטון.

לוחמים מכל רחבי הגלובוס לחמו בכדי להימנות בין לוחמי האימפריה. במקביל, תנאי הסף לכניסה לצבא הממלכה הוקשו ורק הטובים ביותר הורשו להיכנס ולהיות חלק מצבא הלוחמים האדיר. לוחם שלא הראה כבוד לסמל, שלא נלחם כראוי או ששיבח את יריבות האימפריה נשלח לגלות בבושת פנים.

בשנותיו הראשונות, צבא הממלכה ידע קרבות קשים. רבים מלוחמיו נפלו בשומרם על כבוד הממלכה בקרבות. אך מה שייצב את מעמד האימפריה היו אלו הניצחונות בקרבות הקשים מכל, שנדמה היה שאין סיכוי לנצחם. קרבות ממין זה הם אלו שהקנו לאימפריה את שמה וכבודה. אין קרב חסר סיכוי, אין מלחמה שאי אפשר לנצח, הניצחון הוא הכרח, ההפסד לא מתקבל על הדעת.

שלטונות מלוכה מאירופה שלחו את צבאותיהם במטרה להפיל את האימפריה המתהווה. צבאות עם לוחמים קשוחים ואדירים הגיעו לפתחה של האימפריה. מתיימרים לא לפחד מהמבצר הידוע. אך כשנכנסו בשעריו כבר רעדו בירכיהם ובסופו של דבר נכנעו והדגל הלבן הונף פעם אחר פעם.

במקביל, שלטונות שכנים שלחו נציגים לפגוע בממלכה בדרכים דיפלומטיות ומתוחכמות במטרה להציב מכשולים לאימפריה בהתהוות אך אלה הוסרו בלא מאמץ.

ככל שעברו השנים יצא צבא האימפריה גם אל מחוץ לגבולות הממלכה לקרבות במבצריהן של ממלכות יריבות, וגם שם השיג ניצחונות אדירים גם כשכבר נדמה היה שההפסד מוחלט.

ברבות השנים קבוצת השלטון החלה להזדקן ולאחר ישיבות ממושכות הוחלט להעביר את שרביט השלטון לצאצאיהם של בעלי השלטון.
יציבות האימפריה לא התערערה והתחושה הייתה שהמעבר השלטוני עבר בצורה חלקה.
יותר ויותר סמכויות ניתנו לממשיכי הדרך ויותר ויותר החלטות נלקחו על ידי הדור הצעיר והשאפתן.

בתחילה ניתן עוד היה לראות את טביעת ידם של זקני השלטון אך במהרה השתלט דור הצאצאים על כל הנעשה בממלכה.
השינויים החלו להיות מורגשים כאשר שיקולי ההחלטות על ניהול הממלכה הפכו כלכליים והתרחקו אט אט מסמליה של הממלכה.

בשלב ראשון תנאי קבלת הלוחמים הוקלו. צבא הממלכה לא החזיק עתה בלוחמים הטובים ביותר וגם לוחמים שלא בהכרח הבינו את משמעות היותם חיילי האימפריה הגדולה היוו חלק מרכזי מצבא הממלכה. הפסדים בקרבות החלו להצטבר ופחד היריבות מעימות הלך ונעלם.

שמה וכבודה של האימפריה עוד נשמר בזכות שנותיה היפות שהיו מאחוריה. אך האגדות אודות הקרבות הגדולים והניצחונות ההירואיים החלו להיראות חלק מעבר שלא ישוב עוד.
מדי פעם עוד ידעה האימפריה ניצחונות מלאי גבורה שהזכירו את עברה אך אלו הגיעו לעיתים רחוקות ונותרו בגדר תזכורת לעברה המפואר.

שעריו של מבצרה של האימפריה נפלו וכל הרוצה לבוא וליטול ניצחון בא ונוטל. שוב לא הניפו יריבותיה את הדגל הלבן עוד בטרם תם הקרב, שוב לא רעדו בירכיהם. ההפסדים התקבלו על הדעת וצבא הממלכה שב מובס פעם אחר פעם.

שכנותיה מבית של האימפריה חזו בכל זאת מקרוב וחשו כי הגיע זמנן לתקוף גם כן. שוב נשלחו נציגים דיפלומטיים אך לא כבעבר לא חזרו בידיים ריקות. עוד ועוד מכשולים הוצבו בפני הממלכה ומכיוונה של האימפריה לא היה מענה לצעדים אלו.

נדמה שימיה של האימפריה ספורים. תושבי הממלכה זועקים לכל עבר "האימפריה לא תיפול" אך זעקות אלו נעלמים בדממה של בית שלטון הממלכה.
מה יעלה בגורל הממלכה? זאת רק הזמן יספר. בינתיים נותר לצפות בהתהוותה של ההיסטוריה אם בנפילתה של האימפריה הגדולה או בקימתה מתוך השברים וחזרתה לשלטון ולמקומה הראוי.

איזו מוזה נפלה עליך אורי , סחטיין.

[חנו'ש]

אורי, גדול אתה