לימודים, בחירת קריירה ופסיכומטרי

[שמואל1]

ואין עוד משרות חוץ מהשתיים שציינת?

בעיקרון מבחינתי יש משרה אחת - אופטומטריסטית.
מה עוד אפשר לעשות בתחום האופטיקה? להיות מוכרת וטכנאי שבזה תכלס לא צריך הרבה הכשרה (אולי בשביל להיות טכנאי צריך קצת יותר אבל יש לי כבר קצת נסיון).
בעיקרון חנויות פרטיות נותנות לאופטומטריסטים שלהם לעשות הכל כי כמה כבר עובדים הם יכולים להעסיק?
אז גם אם תעשה בדיקות סופר מקצועיות וטובות, זה לא מספיק אם בסופו של דבר הלקוח לא קנה כלום ולא הכניס כסף לחנות כי זה מה שחשוב לבעל המקום בשורה התחתונה, וזה חלק חשוב מאוד בלהיות אופטומטריסט, וזה אני לא טובה ואין לי רצון להיות טובה בזה. ואפילו אם יש בחוץ מוכר עדיין למי שעושה את הבדיקה יש אחריות מאוד גדולה על המכירה.

אני יודע שזה נשמע סופר עמוס, אבל אולי שווה לך לשלב משרה חלקית במקצוע הנוכחי(למקרה ותרצי להישאר) ביחד עם לימודים מסוג כלשהו?לא חייבים משהו של שלוש ארבע שנים, אפשר גם תעודה כלשהי.

זה משהו שחשבתי עליו, אבל שוב, ללמוד מה?? אין לי שום כיוון.....

האם ניתן לצאת ללימודי המשך בתחום הזה?
אולי אפשר להתפתח לכיוונים נוספים, במסגרת התחום?
הכוונה שלי היא להתמקצע יותר ואז אולי להגיע למשרות יותר נחשקות.

[Holiday_Armadillo]

חני, אין לך משהו שתמיד נורא משך אותך ותפס לך את העין/תשומת הלב? גם אם זה לא קונבנציונלי?

[yanay21]

ואין עוד משרות חוץ מהשתיים שציינת?

בעיקרון מבחינתי יש משרה אחת - אופטומטריסטית.
מה עוד אפשר לעשות בתחום האופטיקה? להיות מוכרת וטכנאי שבזה תכלס לא צריך הרבה הכשרה (אולי בשביל להיות טכנאי צריך קצת יותר אבל יש לי כבר קצת נסיון).
בעיקרון חנויות פרטיות נותנות לאופטומטריסטים שלהם לעשות הכל כי כמה כבר עובדים הם יכולים להעסיק?
אז גם אם תעשה בדיקות סופר מקצועיות וטובות, זה לא מספיק אם בסופו של דבר הלקוח לא קנה כלום ולא הכניס כסף לחנות כי זה מה שחשוב לבעל המקום בשורה התחתונה, וזה חלק חשוב מאוד בלהיות אופטומטריסט, וזה אני לא טובה ואין לי רצון להיות טובה בזה. ואפילו אם יש בחוץ מוכר עדיין למי שעושה את הבדיקה יש אחריות מאוד גדולה על המכירה.

אני יודע שזה נשמע סופר עמוס, אבל אולי שווה לך לשלב משרה חלקית במקצוע הנוכחי(למקרה ותרצי להישאר) ביחד עם לימודים מסוג כלשהו?לא חייבים משהו של שלוש ארבע שנים, אפשר גם תעודה כלשהי.

זה משהו שחשבתי עליו, אבל שוב, ללמוד מה?? אין לי שום כיוון.....

חייב להיות לך כיוון כלשהו. לא אומר כיוון ללימודים ,אבל כיוון למשהו שהיית רוצה לעשות, ואז תחשבי איך ניתן לתרגם אותו לאיזו תעודה, או תואר בשלב כלשהו. חשבת ללכת לייעוץ קריירה, או לכל המבחנים האלו שעוזרים לך לבדוק לאן את מתאימה? ממש חבל שתתחרפני בעבודה שלא מתאימה לך, גם אם הכסף היה ממש טוב. זה הופך אנשים למרירים בטווח הארוך, וזה לא שיש איזה מפלט רגשי טוב בדמותה של קבוצת ספורט מרגשת.

[roy1000]

זה משהו שחשבתי עליו, אבל שוב, ללמוד מה?? אין לי שום כיוון.....

אין דבר כזה. בטוח יש לך איזהו חלום או משהו שרצית לעשות.

מה עם לפתוח עסק עצמאי?

[jol9]

חני,

שאלה - האם את לא נהנת מלעשות את הבדיקות לאנשים או רק מהקטע המכירתי?

כלומר, אם את לא סובלת לעבוד עם אנשים, אז זה דבר אחד ואם את לא סובלת את הקטע המכירתי אז זה משהו אחר.

אני מצטרף לשאלות של שמואל ורוי - מה עם לימודי המשך והתמקצעות מאוד ספציפית במקצוע שלך?
ומה לגבי לפתוח משהו משלך (אולי עם חבר/חברה)?
אני יכול להגיד לך, שלדעתי התחושה שלך לגבי העבודה (ואפילו הקטע המכירתי) עשויה להשתנות, כשתעבדי בשביל עצמך
ולא בשביל הבעלים של החנות.
גם אם האופי שלך הוא לחלוטין לא עיסקי, זה עדיין לא אומר שלא תוכלי להצליח, כי אם תעשי את הדברים כמו שאת רוצה, ועם הנסיון שלך,
וקהל הלקוחות שאני מניח שכבר צברת, יכול להיות שתהיה לך התחלה חיובית ומשם הדברים יילכו לכיוון טוב, כי זה יילך לכיוון שאת רוצה,
ולא לכיוון שמישהו החליט שאת צריכה ללכת.

עוד שאלות - מה אופיה של עבודה אופטומטריסטית במעבדה? אם זה רק עניין של חיתוך עדשות (עבודה טכנית כזאת), לדעתי את תשתעממי
מזה די מהר. כשעשית את זה בעבר, זה היה סוג של שינוי ושבירת שגרה, אז זה נראה לך נחמד, אבל אם תצטרכי לעשות את זה באופן קבוע...
לא יודע אם זה יהיה לך כזה כיף.
האם אופטומטריסט יכול למצוא את עצמו למשל באיזשהי מעבדת פיתוח של משהו? אולי חברת הייטק? אולי לעשות כל מיני ניסויים?
אולי במקומות שבהם מלמדים את התחום...

וכיוון אחר לגמרי - אולי אם נמאס לך לעסוק בתחום, תרצי ללמד את התחום. כלומר למצוא עבודה במקומות שמכשירים אופטומטריסטים (ועוד מקצועות
תומכים אם יש כאלה).

לגבי שינוי כיוון... יש צדק במה שכרמל אומרת - אם כבר כן, אז עדיף מוקדם יותר. אבל לדעתי לעשות שינוי קריירה בגיל צעיר, בטח ובטח אחרי
שהשקעת כמה שנים של לימודים וצברת נסיון, יש בזה איזשהי הכרה לא פשוטה של כשלון אישי, ולא לכל אחד יכול לקבל ולהשלים עם כשלון שכזה.
לכן, אם עושים את זה, זה חייב להיות אחרי מיצוי של אפשרויות אחרות או הליכה בלב שלם ולא עם התלבטויות.

אני יכול לתת לך דוגמא של מחשבות שהיו לחברה של אשתי בראש, כשהיא חשבה על כיוונים, וזה למשל לעשות קורס קטן בשזירת פרחים
ולפתוח דוכן/חנות פרחים קטנה. כמובן שזאת רק דוגמא קטנה למשהו שהיא אוהבת מאוד (להתעסק עם פרחים ועם יצירה). אני בטוח שגם
לך יש תחומי עניין שהיו עושים לך טוב על הלב לעסוק בהם.

ד"א אני לא אשקר ואגיד שגם לי עוברות מחשבות כאלה ואחרות בראש. זה מאוד לא קל לעשות מהלכים כאלה, ושתדעי לך שרוב האנשים לא
באמת עושים את מה שהם היו רוצים לעשות...

[Holiday_Armadillo]

אני דווקא סולדת מהרעיון של לפתוח עסק פרטי
מהיכרותי עם אנשים שיש להם עסק משלהם, זה פשוט זוועה בשבילם

אלא אם כן אתה מצליח בצורה יוצאת דופן, בסוף החודש אתה נשאר בלי כלום

[jol9]

אני דווקא סולדת מהרעיון של לפתוח עסק פרטי
מהיכרותי עם אנשים שיש להם עסק משלהם, זה פשוט זוועה בשבילם

אלא אם כן אתה מצליח בצורה יוצאת דופן, בסוף החודש אתה נשאר בלי כלום

זאת עוד אופציה. יש אנשים שלא בנויים לעבוד תחת מישהו. לא בנויים.
אז מה הם יעשו? יסבלו או יהיו הבוסים של עצמם.

דווקא בתחום של חני, זה יכול להיות אפשרי. חנות קטנה, עם כמה סטנדים של משקפיים, עם מעבדה קטנה לבדיקות...
אולי חנות שתעשה את כל העבודה, כולל עבודות חיתוך וכאלה.
אני לא מכיר מספיק את התחום כמובן, אבל זה לא נשמע שהיא צריכה להשקיע עכשיו מליונים בשביל זה.

כמובן שיש כאן סיכון, ולכן חייבים להתייעץ מראש, ואולי למצוא שותף. אבל בגדול זאת בכלל לא אפשרות שצריך לפסול על הסף.

[roy1000]

עסק זה דבר שצריך תשוקה אליו. הכל שאלה של רצון ואמונה. וכן, עסקים לפעמים נכשלים וגם זה לא סוף העולם.
למצוא שותף זה לרוב הכרחי כי זה משהו שמאוד קשה לעשות לבד. אם רוצים לעשות את זה אז אפשר למצוא מקורות מימון. יש המון קרנות תמיכה לעסקים קטנים, בטח של נשים.

יש לי קרובת משפחה שגרה בחו"ל ולא עשתה קריירה, אלא נשארה בבית עם הילדים. היא עברה (ועדיין עוברת) גירושין מאוד מאוד קשים ועכשיו נאצלת לחזור לשוק העבודה אחרי 20 שנה מחוץ לשוק ובלי גרוש על התחת חוץ מהמזונות לילדים שבת'כלס לא מספיקים לה לגמור את החודש. אז היא עכשיו מנסה להקים סטארט אפ יחד עם חברה. היא פונה לכל מיני קרנות לנשים לגייס כסף ראשוני. זה מאוד קשה, אבל אם באמת הכל שאלה של רצון ותשוקה לעניין.

את בטוח יודעת מה מעניין אותך לעשות, ודווקא נראה לי שאת כן במצב בחיים לקחת סיכונים.

אני באופן אישי נגד הרעיון של ללמוד סתם דברים. לעשות תואר סתם לא נותן כלום. זה נותן מסגרת חברתית נחמדה ואפשרות להכיר אנשים חדשים, אבל מבחינת מסלול לשינוי קריירה, אני לא חשוב שזו הדרך הנכונה.

[חנו'ש]

אז ככה, לגבי פתיחת עסק - בשום פנים ואופן לא.
אין לי שום יכולת ו/או רצון לעשות את זה.
אני רואה את בעלי העסק שעבדתי בשבילם וזה כאב ראש ענק. מה גם שצריך כישרון וחוש עסקי מאוד מפותח כדי להרוויח (מה שאין לי) וזה מאוד קשה לכל עסק חדש, בעיקר בתחום האופטיקה שהולך רק למטה, לצוף מעל המים.
חוץ מזה, אני הכי לא באופי של מנהלת או מסוגלת להיות בוסית. דווקא אין לי שום בעיה לעבוד תחת בוסים, אני בן אדם מאוד נוח (עם נטייה לפראייריות...)

לגבי התמקצעות והמשך לימודים בתחום, אז יש תואר שני באופטומטריה, אבל שוב מבחינתי, אין סיכוי.
התחום פשוט לא מעניין אותי מספיק כדי שארצה להמשיך ללמוד אותו. לא מעניין אותי ללכת להשתלמויות, לא רוצה ימי עיון, אז בטח שלא מעניין אותי תואר שני.

יוני, לגבי האהבה שלי לבדיקות, אז בעיקרון היה שלב שזה היה דווקא בסדר, בעיקר יש את תחושת הסיפוק הזו כשבנאדם יוצא ממש מרוצה ונותן פידבק טוב, אבל מהצד השני יש את כל הקרציות שחוזרים עם תלונות ושטויות אחרות (היה לי פעם בוס שברגע של ייאוש אמר שהוא היה צריך למכור תפו"א במקום משקפיים הרבה פחות כאב ראש), שאתה הופך כבר לסוג של פסיכולוג ותכלס אין לי כוח לזה כבר.
מה גם שזה שוחק ורוב הבדיקות חוזרות על עצמן (כמה כבר אפשר להגיד "איך יותר טוב א' או ב'??"), אז לא, אני לא נהנית כבר מהבדיקות וגם לא ממש רוצה אתגרים יותר מסובכים ואנשים עם מיליון ואחת בעיות בעיניים - סתם עוד כאב ראש.
אז כן, בעיקרון אין לי כבר כוח לראות אנשים. מבחינתי אני מעדיפה שיתנו לי לעשות רק מטלות "משרדיות" יותר (טיפול בניירת וכ'ו) רק לא להתעסק עם לקוחות (וזה למרות שעקרונית אני אדם מאוד אדיב וסבלני ואף פעם לא היו לי מקרים של ריבים עם לקוחות או משהו כזה).

והעבודה במעבדה היא חיתוך עדשות בעיקרון (ואולי גם תיקונים למיניהם), וכן, יש מצב שזה יימאס עליי מתישהו, למרות שתמיד אני יכולה לחזור לעסוק באופטומטריה אם זה לא יהיה לי טוב.
אף אחד לא לוקח לי את הרישיון.
במקום העבודה הקודם - קודם, עשיתי בחנות הכל וזה כלל גם חיתוך עדשות, אז עושים את זה כשאין לקוחות ובין לבין. מה גם שתמיד יש עוד מישהו בחנות, אז מבחינתי היה עדיף לי שהעובד השני היה מטפל בלקוח שנכנס ואני אמשיך לחתוך עדשות (כמובן שזה כמה עבודות ספורות ביום, בניגוד לאופציה הנוכחית ששם זה גם יכול להגיע ל30-40 עבודות ביום).
אז כן, לא מדובר מבחינתי בקריירה חדשה ולא במשהו לכל החיים, אבל אולי איזה שינוי מסוים שיזיז אותי לכיוון שינויים אחרים יותר משמעותיים.

בקיצור, הראש שלי כבר מתפוצץ מהתלבטויות ודילמות.

ואגב, לא יודעת מי הציע, אבל לגבי המכונים האלה שעוזרים במציאת קריירה, אז הייתי בכזה לפני שנים והם אלה שהציעו לי על הכיוון של אופטומטריה מלכתחילה, ככה הגעתי לכאן.....

[MTA2311]

חנוש, נשמע שכרגע, האופציה הכי טובה בשבילך היא לקחת את העבודה במעבדה. אפילו באופן זמני, בשביל שלא תאבדי את זה לחלוטין.
משם, כשתסבלי קצת פחות בעבודה, יהיה לך יותר קל לחשוב על צעדי המשך.

[חנו'ש]

חנוש, נשמע שכרגע, האופציה הכי טובה בשבילך היא לקחת את העבודה במעבדה. אפילו באופן זמני, בשביל שלא תאבדי את זה לחלוטין.
משם, כשתסבלי קצת פחות בעבודה, יהיה לך יותר קל לחשוב על צעדי המשך.

זה פחות או יותר מה שאני חושבת.
כנראה תמיד מגיע לי מן רגע של משבר כזה באיזה שלב שאני לא יכולה יותר ואני חייבת לשנות משהו אחרת אני מרגישה פשוט תקועה.
זה לא רק עבודה, אבל כרגע נתחיל צעד צעד....

[yanay21]

אוף, חבל ששכחתי להגיד לך ללכת ליום פתוח באוני' העברית. בדיוק היה היום. אולי היית מוצאת משהו מעניין

[jol9]

חני,
יש מצב שאת חווה את המשבר הראשון בענייני קריירה.
אני חושב שזה משהו למשל שאופייני מאוד לאנשי ההייטק - השילוב של שחיקה, עבודה אינטנסיביות, שגרה, ואולי גם ההבנה וההפנמה שאנחנו
לא סטיב ג'ובס ולא נוכל לשנות את העולם, עלולה לגרום לזה.

לי היום מספר משברים/משברונים במהלך העשור שבו אני עובד (קריירה). חלקם היו קשורים לשכר, חלקם לשחיקה ולחוסר עניין,
חלקם לחוסר יכולת להתקדם ואפילו הליכה אחורה ודברים נוספים.

אני חושב שהדבר הנכון ביותר במקרים האלה הוא שיקול דעת, ובכל זאת לבחור משהו שיוציא אותך מחוסר הנחת.
דווקא תואר שני נשמע לי כמו אחלה פתרון, במיוחד אם העבודה לאחר התואר תהיה שונה במהותה ממה שאת לא אוהבת לעשות.

אם התחום עצמו לא מעניין אותך כלל, עד כדי כך שלא בא לך אפילו לחשוב על לימודי המשך, אז אולי באמת שווה להתחיל לחשוב על שינוי
קריירה, כי זה שתעברי לעבוד במעבדה ולחתוך עדשות, לא ישנה את זה שזאת הקריירה שלך, אלא רק ידחה את הצורך להתמודד עם
מקצוע שבחרת, ואת לא רוצה בו עוד (ושוב, זה משהו שמאפיין חלקים גדולים באוכלוסיה בעידן המודרני).

[MTA2311]

זה אופייני לכולם האמת.
הימים בהם היית נשאר במקצוע שבחרת בגיל 20 עד הפנסיה נגמרו מזמן. וזה אפילו יותר מהותי לגבי דור הy( שחני נמנית עליו) .

[חנו'ש]

אם התחום עצמו לא מעניין אותך כלל, עד כדי כך שלא בא לך אפילו לחשוב על לימודי המשך, אז אולי באמת שווה להתחיל לחשוב על שינוי
קריירה, כי זה שתעברי לעבוד במעבדה ולחתוך עדשות, לא ישנה את זה שזאת הקריירה שלך, אלא רק ידחה את הצורך להתמודד עם
מקצוע שבחרת, ואת לא רוצה בו עוד (ושוב, זה משהו שמאפיין חלקים גדולים באוכלוסיה בעידן המודרני).

משהו שמאפיין כ-90% ממי שבוחרים באופטומטריה (עוד בזמן הלימודים זה כבר מתחיל...)
וכן ברור שאני רוצה לשנות קריירה, אבל גם להישאר איפה שאני היום לא יעזור לי כרגע לעשות את השינוי.
אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות, אבל בינתיים צריך לעבוד לא? וזה התחום היחידי כרגע שיש לי בו ידע וניסיון, אז מה עדיף? להישאר איפה שאני היום??

האידיאל הוא לשנות קריירה, אבל זה לא משהו שניתן לעשות מהיום למחר, בטח כשאין לי מושג למה, אז אם אני אמשיך באותו מקום, אז אני אמשיך להתמרמר וגם לא להרוויח מספיק כי השעות מעטות.
למרות שייאמר שזה כן הכי קל לי כרגע להישאר איפה שאני, זה כן נוחות ברמה מסוימת כי אני כבר מכירה את העבודה וזה אף פעם לא קל להתחיל עבודה חדשה. אבל אז אני שוב נתקעת ושוב אני לא אעשה כלום עם עצמי.

[jol9]

זה אופייני לכולם האמת.
הימים בהם היית נשאר במקצוע שבחרת בגיל 20 עד הפנסיה נגמרו מזמן. וזה אפילו יותר מהותי לגבי דור הy( שחני נמנית עליו) .

השאלה היא האם גיל 30 הוא הזמן לעשות את השינוי.

בוא ניקח את האדם הממוצע, שמסיים צבא ב20-21, עושה טיול, לומד ויוצא לשוק העבודה בערך בגיל 25-26.
האם אחרי 4-5 שנים זה זמן טוב לעשות שינוי קריירה? לא בטוח.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל בכל סיפור. למשל מישהו שכסף זה לא שיקול עבורו, יכול להעביר את הקריירה בשינויי קריירה.
ומהצד השני, מישהו שאין לו טווח ביטחון, לעולם יפחד לזוז מהמקום שהוא נמצא בו ולקחת סיכונים.

בכל מקרה, זה לא ממש נכון להגיד את מה שאמרת.
אני חושב שהיום יש הרבה יותר פתיחות והבנה לשינויי קריירה, וגם תוחלת החיים עלתה, מה שמשאיר יותר זמן לעסוק בזה, אבל
אני לא חושב שזה המצב הנפוץ. עדיין רוב האנשים נצמדים פחות או יותר לתחום שאותו הם למדו ושולטים בו טוב, ולא ממהרים
לעשות שינויים מרחיקי לכת.

[jol9]

אם התחום עצמו לא מעניין אותך כלל, עד כדי כך שלא בא לך אפילו לחשוב על לימודי המשך, אז אולי באמת שווה להתחיל לחשוב על שינוי
קריירה, כי זה שתעברי לעבוד במעבדה ולחתוך עדשות, לא ישנה את זה שזאת הקריירה שלך, אלא רק ידחה את הצורך להתמודד עם
מקצוע שבחרת, ואת לא רוצה בו עוד (ושוב, זה משהו שמאפיין חלקים גדולים באוכלוסיה בעידן המודרני).

משהו שמאפיין כ-90% ממי שבוחרים באופטומטריה (עוד בזמן הלימודים זה כבר מתחיל...)
וכן ברור שאני רוצה לשנות קריירה, אבל גם להישאר איפה שאני היום לא יעזור לי כרגע לעשות את השינוי.
אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות, אבל בינתיים צריך לעבוד לא? וזה התחום היחידי כרגע שיש לי בו ידע וניסיון, אז מה עדיף? להישאר איפה שאני היום??

האידיאל הוא לשנות קריירה, אבל זה לא משהו שניתן לעשות מהיום למחר, בטח כשאין לי מושג למה, אז אם אני אמשיך באותו מקום, אז אני אמשיך להתמרמר וגם לא להרוויח מספיק כי השעות מעטות.
למרות שייאמר שזה כן הכי קל לי כרגע להישאר איפה שאני, זה כן נוחות ברמה מסוימת כי אני כבר מכירה את העבודה וזה אף פעם לא קל להתחיל עבודה חדשה. אבל אז אני שוב נתקעת ושוב אני לא אעשה כלום עם עצמי.

לא כ"כ הבנתי את המשפט הראשון.. את אומרת ש90% מהאופטומטריסטים לא רוצים לעסוק בזה? למה בעצם?

בפוסט הזה נשמע שבאמת הכיוון של שינוי קריירה זה משהו שיותר בוער בך. לא קלטתי את זה בפוסט המקורי.

מבחינה טכנית. לרוב האנשים הייתי תמיד ממליץ לעשות שינויים תוך כדי עבודה וממצב של כח, ולא ממצב של חולשה. לעבור לעבודה חדשה,
בידיעה שאת לא באמת רוצה את זה וגם הולכת לעבוד יותר שעות, לא נשמע לי כמו פתרון טוב, כי או שלא יהיה לך זמן להתעסק
בעצמך ובמה שאת רוצה, או שאת תקבלי החלטה ותעזבי מהר, מה שלא יוציא אותך טוב בעיניי המעסיק החדש (עד כמה שזה מפריע או לא
מפריע לך).

מה שהייתי עושה זה את הדברים הבאים:
- נשאר במקום הנוכחי ומבקש לשפר את השכר, בהתחשב שמה שאמרת, אין סיבה לא לעשות את זה.
- ברגע שיש לך סוג של שקט מבחינת מקום העבודה והשכר, הייתי עושה חשיבה עמוקה, עם עצמי, מה הייתי רוצה לעשות.
כולל התייעצות עם מעגל אנשים מצומצם קרוב ותומך. זה על מנת לבחון מה אפשר לעשות. זה צריך לבוא ממך, וממשהו שיש לך פאשן
אליו, ולא המלצות יבשות של חברות חיצוניות.
בגלל זה אמרתי גם מעגל אנשים מצומצם. חברה קרובה, אחות, אמא... כאלה שיבינו אותך, לא ישפטו אותך ויכולו לחשוב יחד איתך
מה כדאי לעשות.
- במידה ואת מצליחה לבחור תחום חדש, אז ללכת לכיוון הזה בזהירות, ותוך כדי שאת עדיין שומרת על העבודה שלך. יכול להיות שרק
ההתעסקות החדשה הזאת, תגרום לך לא לסבול בעבודה הנוכחית
- ברגע שאת מרגישה מוכנה (נפשית, כלכלית, ...) לעשות את הקפיצה למים ולנסות לעבור לתחום בכל הכח

זה נשמע לי כמו סדר דברים שגם ייתן לך ראש נקי לחשוב, להרהר ולבחון, וגם לא יסכן את הקריירה הנוכחית שלך.

[roy1000]

השאלה היא האם גיל 30 הוא הזמן לעשות את השינוי.

בוא ניקח את האדם הממוצע, שמסיים צבא ב20-21, עושה טיול, לומד ויוצא לשוק העבודה בערך בגיל 25-26.
האם אחרי 4-5 שנים זה זמן טוב לעשות שינוי קריירה? לא בטוח.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל בכל סיפור. למשל מישהו שכסף זה לא שיקול עבורו, יכול להעביר את הקריירה בשינויי קריירה.
ומהצד השני, מישהו שאין לו טווח ביטחון, לעולם יפחד לזוז מהמקום שהוא נמצא בו ולקחת סיכונים.

בכל מקרה, זה לא ממש נכון להגיד את מה שאמרת.
אני חושב שהיום יש הרבה יותר פתיחות והבנה לשינויי קריירה, וגם תוחלת החיים עלתה, מה שמשאיר יותר זמן לעסוק בזה, אבל
אני לא חושב שזה המצב הנפוץ. עדיין רוב האנשים נצמדים פחות או יותר לתחום שאותו הם למדו ושולטים בו טוב, ולא ממהרים
לעשות שינויים מרחיקי לכת.

השאלה היא מה זה שינוי קריירה? אם מתכנת הופך למנהל הוא עשה שינוי קריירה? אם מנהל בתעשיית המזון עובר לתרופות זה שינוי קריירה?
אנשים מחליפים מקומות עבודה ותעשיות, אבל לאו דווקא מחליפים ממש מקצועות, לפחות לא רוב האנשים.
אני חושב שהאדם הממוצע לא מסוגל לעשות באמת שינוי קריירה בגיל 30-40 ולעבור למקצוע שונה לחלוטין ממה שהוא עשה. זה מתאים רק לאנשים עם כישורים מאוד גבוהים ואופי מסויים.

[jol9]

השאלה היא האם גיל 30 הוא הזמן לעשות את השינוי.

בוא ניקח את האדם הממוצע, שמסיים צבא ב20-21, עושה טיול, לומד ויוצא לשוק העבודה בערך בגיל 25-26.
האם אחרי 4-5 שנים זה זמן טוב לעשות שינוי קריירה? לא בטוח.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל בכל סיפור. למשל מישהו שכסף זה לא שיקול עבורו, יכול להעביר את הקריירה בשינויי קריירה.
ומהצד השני, מישהו שאין לו טווח ביטחון, לעולם יפחד לזוז מהמקום שהוא נמצא בו ולקחת סיכונים.

בכל מקרה, זה לא ממש נכון להגיד את מה שאמרת.
אני חושב שהיום יש הרבה יותר פתיחות והבנה לשינויי קריירה, וגם תוחלת החיים עלתה, מה שמשאיר יותר זמן לעסוק בזה, אבל
אני לא חושב שזה המצב הנפוץ. עדיין רוב האנשים נצמדים פחות או יותר לתחום שאותו הם למדו ושולטים בו טוב, ולא ממהרים
לעשות שינויים מרחיקי לכת.

השאלה היא מה זה שינוי קריירה? אם מתכנת הופך למנהל הוא עשה שינוי קריירה? אם מנהל בתעשיית המזון עובר לתרופות זה שינוי קריירה?
אנשים מחליפים מקומות עבודה ותעשיות, אבל לאו דווקא מחליפים ממש מקצועות, לפחות לא רוב האנשים.
אני חושב שהאדם הממוצע לא מסוגל לעשות באמת שינוי קריירה בגיל 30-40 ולעבור למקצוע שונה לחלוטין ממה שהוא עשה. זה מתאים רק לאנשים עם כישורים מאוד גבוהים ואופי מסויים.

לא. הדברים שאמרת זה לא שינוי קריירה.
גם אלוף בצבא שפורש ונהיה מנכ"ל בחברת הייטק זה לא שינוי קריירה מבחינתי.

שינוי קריירה זה עורך דין, שמחליט שהוא רוצה להיות מורה, מתכנת שמחליט שהוא רוצה להיות צלם, רו"ח שמחליט שהוא רוצה
להיות טייס אולטרה לייט, מנהל בחברת ביטוח שמחליט לפתוח קונדיטוריה וכו'.
זה שינוי קריירה אמיתי מבחינתי.

במקרה הזה אני לא בטוח שמה שכתבת זה נכון. זה פחות עניין של כישורים, ויותר עניין של אומץ, חזון ויכולת כלכלית.

[MTA2311]

זה אופייני לכולם האמת.
הימים בהם היית נשאר במקצוע שבחרת בגיל 20 עד הפנסיה נגמרו מזמן. וזה אפילו יותר מהותי לגבי דור הy( שחני נמנית עליו) .

השאלה היא האם גיל 30 הוא הזמן לעשות את השינוי.

בוא ניקח את האדם הממוצע, שמסיים צבא ב20-21, עושה טיול, לומד ויוצא לשוק העבודה בערך בגיל 25-26.
האם אחרי 4-5 שנים זה זמן טוב לעשות שינוי קריירה? לא בטוח.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל בכל סיפור. למשל מישהו שכסף זה לא שיקול עבורו, יכול להעביר את הקריירה בשינויי קריירה.
ומהצד השני, מישהו שאין לו טווח ביטחון, לעולם יפחד לזוז מהמקום שהוא נמצא בו ולקחת סיכונים.

בכל מקרה, זה לא ממש נכון להגיד את מה שאמרת.
אני חושב שהיום יש הרבה יותר פתיחות והבנה לשינויי קריירה, וגם תוחלת החיים עלתה, מה שמשאיר יותר זמן לעסוק בזה, אבל
אני לא חושב שזה המצב הנפוץ. עדיין רוב האנשים נצמדים פחות או יותר לתחום שאותו הם למדו ושולטים בו טוב, ולא ממהרים
לעשות שינויים מרחיקי לכת.

טוב, אז עניין של טרמינולוגיה בעיקר.
קודם כל, היום שינוי קריירה מוחלט הרבה יותר נפוץ ממה שהיה לפני 20 שנה לדוגמה. זה גם מוכח סטטיסטית. מבחינתי אבל, גם מעבר מלהיות אופטומטריסט לטכנאי במעבדה זה שינוי מקצוע. אותו תחום אמנם, אבל עיסוק שונה, ועל זה דיברתי.