הנפילות הגדולות של מכבי עם זרים בעשור האחרון

[קובי]

כל החבר'ה של שנות ה-90... שכחתם שחקן חשוב של מליון דולר ל-4 שנים, שזה היה חוזה מצויין דאז... :

[קובי]

זוכרים את ווילי אנדרסון?

1998, המאמן יורם חרוש.. מגיע אנדרסון עם רזומה בנ.ב.א, נפצע בברך ומשוחרר אחרי שניים וחצי משחקים

עונת 98 הייתה הכי משמעותית של מכבי ב-20 השנים האחרונות (:
חרוש עם בנייה לקוייה, ההנהלה מנסה להציל, מביאה את פיני השנוא, מחליפה כמעט את כל הזרים וגם אז ללא ממש פוגעת וקטש חוזר משביתה ב-NBA לעונה שהייתה בקרשים (ומנגד עונה מצויינת של ירושלים עם צ'ורה) וזוכה בדאבל.
אבל יותר חשוב - פיני, כמובן, מקבל קרדיט לעונה נוספת, אבל, בשל מאורעות חרוש - עונה פיננסית. עונה פיננסית שבה מכבי לא מחכה להחלטה של קטש, מביאה על חשבונו את מקדונלד מלובליאנה, קומג'יס הזקן והאפמן האלמוני...
אנשים על הגדרות של קופות ההיכל משעות הלילה. שוטרים, סוסים, בכי ואוהלים.

איזו תקופה, איזו מהפיכה

[חביב אורנג'ד]

אני חושב שעונת 98/99 הביאה למפנה מאוד גדול הן במכבי והן בכדורסל הישראלי.
אני זוכר את הקולות של קיץ 99 - מצד אחד, עופר קישקושלח וחבורת פרשנים כותבים על כך שהגיע הזמן לבצע רפורמות בליגה הישראלית, מביעים תמיכה מובהקת ברעיון תקרת השכר (ואפילו ברעיון הדראפט ההזוי שעלה באותה תקופה) וקובלים על כך שהמצב בו מכבי שולטת בליגה אך מפשלת באירופה אינו יכל היה להמשך.
מצד שני, אותם פרשנים לא חסכו שבטם על בניית הסגל של מכבי באותו קיץ וציפו שמכבי של עונת 99/00 כבר תיפול לבד, ללא העזרה של תקרת השכר וסקנציות נוספות.
היה נדמה שבין מכבי לבין התקשורת ואיגוד הכדורסל, התנהל איזשהו הסכם סמוי - כאילו עונת 99/00 הולכת להיות עונת מבחן עבור מכבי. אם מכבי תמשיך להראות לא טוב ביורוליג, אז אין שום טעם להשאיר את המצב כמו שהוא היה אז, ויש להתחיל לבצע את הסנקציות שנרקחו להן בחדרי חדרים. הצד של האיגוד והתקשורת גם עוד היה אז בעמדת יתרון כאשר הוא ראה את בניית הסגל של מכבי ורק חיכה שהיא תיפול.

מה קרה בסוף? כולנו זוכרים.
מכבי באה עם אוסף שחקנים די אלומני, פירקה כמעט כל קבוצה שעמדה מולה, הגיעה עד לגמר היורוליג כאשר בדרך היא מכה שוק על ירך כל קבוצה ישראלית אותה היא פגשה וגורמת לכל הפרשנים (חדי-העין, הקופים ונישאי הסיפרה) לבלוע את הלשון, לא לפני שהם גם אכלו את הכובע.
רעיונות תקרת השכר והדראפט הוקפאו בקיץ של אותה עונה, אך לצערינו, נראה שבקרוב הם יעברו למצב של הפשרה.

[קובי]

דראפט זו מילה יפה. לא רלוונטית בישראל.

[jol9]

זוכרים את ווילי אנדרסון?

1998, המאמן יורם חרוש.. מגיע אנדרסון עם רזומה בנ.ב.א, נפצע בברך ומשוחרר אחרי שניים וחצי משחקים

עונת 98 הייתה הכי משמעותית של מכבי ב-20 השנים האחרונות (:
חרוש עם בנייה לקוייה, ההנהלה מנסה להציל, מביאה את פיני השנוא, מחליפה כמעט את כל הזרים וגם אז ללא ממש פוגעת וקטש חוזר משביתה ב-NBA לעונה שהייתה בקרשים (ומנגד עונה מצויינת של ירושלים עם צ'ורה) וזוכה בדאבל.
אבל יותר חשוב - פיני, כמובן, מקבל קרדיט לעונה נוספת, אבל, בשל מאורעות חרוש - עונה פיננסית. עונה פיננסית שבה מכבי לא מחכה להחלטה של קטש, מביאה על חשבונו את מקדונלד מלובליאנה, קומג'יס הזקן והאפמן האלמוני...
אנשים על הגדרות של קופות ההיכל משעות הלילה. שוטרים, סוסים, בכי ואוהלים.

איזו תקופה, איזו מהפיכה

בגלל זה אצלי תמיד נייט האפמן יתפוס מקום מאוד מאוד מכובד בהיסטוריה של המועדון.
היה את פיני ודייויד, היה את שפר והנפלד, היה את מקדונלד הגדול ואת שארפ הענק, אבל בכל זאת, מעל כולם היה נייט האפמן, ומבחינתי השם
שלו הוא השם לקח את מכבי לעידן החדש והמצויין שנמשך כבר כמעט עשור וחצי.

[ni4ni]

אני בכלל חושב שאירופה לא ידעה איך לאכול את האפמן שהיה סנטר NBA לכלדבר.
באירופה היו רגילים לסנטרים כבדים ומאסיביים שרק יודעים לעשות קרש-סל מחצי מטר, או לאיטריות ארוכות ועדינות כמו גרגור פוצ'קה. אם הבן אדם היה מטביע פעם בשלושה משחקים זו הייתה חגיגה וסנטר שזורק שלשות הייתה פנטזיה פרועה.

ופתאום בא להם מישהו בגובה 2.12 אתלטי שיודע לרוץ, יכול להוריד כדור לריצפה ולעבור את השומר שלו בכדרור, עם קפיצה טובה (חוסם הרבה ומטביע המון), קליעה מעולה מהעונשין וגם קולע שלשות כמו גארד.
זה שילוב שלא הצליחו לעכל ולא ידעו מה לעשות איתו. אם השומרים האיטיים והכבדים שלו יצאו אליו אז הוא עבר אותם בכדרור, אם הם לא יצאו אליו אז הוא העניש אותם בשלשות וקליעות טובות מחצי מרחק. אם עזבו אותו אז הוא הטביע להם על הראש ואם ניסו לשמור עליו ולעמוד בקצב שלו אז הם עשו עליו המון עבירות (והוא קלע יפה מאד מהעונשין).
היום יש באירופה עוד סנטרים כאלו אבל הוא היה הראשון. הייתה אמורה להיות לו קריירה סולידית ב-NBA ולרוע מזלו הוא נפצע מייד בהתחלה.

[קובי]

זוכרים את ווילי אנדרסון?

1998, המאמן יורם חרוש.. מגיע אנדרסון עם רזומה בנ.ב.א, נפצע בברך ומשוחרר אחרי שניים וחצי משחקים

עונת 98 הייתה הכי משמעותית של מכבי ב-20 השנים האחרונות (:
חרוש עם בנייה לקוייה, ההנהלה מנסה להציל, מביאה את פיני השנוא, מחליפה כמעט את כל הזרים וגם אז ללא ממש פוגעת וקטש חוזר משביתה ב-NBA לעונה שהייתה בקרשים (ומנגד עונה מצויינת של ירושלים עם צ'ורה) וזוכה בדאבל.
אבל יותר חשוב - פיני, כמובן, מקבל קרדיט לעונה נוספת, אבל, בשל מאורעות חרוש - עונה פיננסית. עונה פיננסית שבה מכבי לא מחכה להחלטה של קטש, מביאה על חשבונו את מקדונלד מלובליאנה, קומג'יס הזקן והאפמן האלמוני...
אנשים על הגדרות של קופות ההיכל משעות הלילה. שוטרים, סוסים, בכי ואוהלים.

איזו תקופה, איזו מהפיכה

בגלל זה אצלי תמיד נייט האפמן יתפוס מקום מאוד מאוד מכובד בהיסטוריה של המועדון.
היה את פיני ודייויד, היה את שפר והנפלד, היה את מקדונלד הגדול ואת שארפ הענק, אבל בכל זאת, מעל כולם היה נייט האפמן, ומבחינתי השם
שלו הוא השם לקח את מכבי לעידן החדש והמצויין שנמשך כבר כמעט עשור וחצי.

לא צריך למצוא תירוצים בשביל להחמיא לנייט האפמן. היה מפלצת בלתי עצירה. גבוה מאוד, חזק ואטלתי, זריז ותזזיתי ובעל יד רכה, בעיקר מחצי מרחק. היה קשה מאוד לעצור אותו בהתקפה ובהגנה היה שחקן פשוט נפלא.
אין ספק שהוא נכנס לפנתיאון הזרים הטובים ביותר שהיו כאן וללא ספק היה השחקן הטוב ביותר בתלכיד הקבוצתי המעולה שרקח פיני גרשון בתקופתו הראשונה במכבי יחד עם מקדונלד, שפר, הנפלד ושארפ.

געגועים

[yzafrir]

חבל לגבי נייט שבעונה האחרונה שלו קרה את כל הסיפור עם אישתו ומקדונלד כי זה ממש פגע בו וראו את הירידה ביכולת שלו ( יותר נכון בריכוז ובמוטיבציה...)...

[roy1000]

נקווה שלנגפורד לא ייכנס לרשימה זו.

[קובי]

נקווה שלנגפורד לא ייכנס לרשימה זו.

האמת שביכולת הנוכחית גם לדבין סמית' נראה שיש סיכוי לא רע להיכנס לרשימה הזו ולהיות הקאמינגס הבא - אחד שמקבל הרבה קרדיט ופשוט לא מצליח להתבלט ולהתעלות בתפקיד שייעדו לו.

[חביב אורנג'ד]

טוב, אחרי שחרשנו את העשור האחרון, אני מציע שנדון קצת בשנות ה90 שסיפקו לנו לא מעט פלופים.
עקב מגבלות הזרים הקשוחות של אותן שנים, הפעם יהיה מותר להכניס לעשיריה גם שחקנים ישראלים (מישהו אמר ישראל אלימלך?).
בקרוב אעלה את הרשימה שלי. קובי, אני מצפה לפוסט לא פחות מושקע מהקודם

[jol9]

טוב, אחרי שחרשנו את העשור האחרון, אני מציע שנדון קצת בשנות ה90 שסיפקו לנו לא מעט פלופים.
עקב מגבלות הזרים הקשוחות של אותן שנים, הפעם יהיה מותר להכניס לעשיריה גם שחקנים ישראלים (מישהו אמר ישראל אלימלך?).
בקרוב אעלה את הרשימה שלי. קובי, אני מצפה לפוסט לא פחות מושקע מהקודם

עבר קצת זמן אבל הנה:
- ווינפרד קינג
- אנקראם (השחקן)
- אד הורטון
- ספנסר דאנקלי
- טרי פייר
- תומר שטיינהאור
- ג'ף קנט
- ראדולוביץ' והאח שלו לונצ'אר

בטח היו עוד כמה מופלאים, אבל נראה לי שזאת הרשימה המרכזית.

[קובי]

- אנקראם (השחקן)

[חביב אורנג'ד]

רשימת עשרת המופלאים של שנות ה90 שלי.
היה מבחר כ"כ גדול, שהכנסתי 11 שחקנים לרשימה

11. זדרבקו ראדולוביץ' - הגיעה באמצע עונת חרוש-פיני כמחליף של ניקולה לונצ'אר (שיככב בהמשך). בשלהי הקריירה ולאחר תצוגה מרשימה מול מכבי במדי ציבונה אי שם בתחילת שנות ה90, הגארד הקרואטי לא עשה יותר מדי וגם לא ממש שיחק. לזכותו יאמר שעל העמדה שלו כבר היו למכבי מספר שחקנים והשארתו של קטש טירפדה את האשפרות שהוא באמת יהפוך לחלק משמעותי מהקבוצה.

10. דיויד בנואה - הגיע ביחד עם ראדלוביץ' באותה עונה ארורה ויועד להחליף את ווילי אנדרסון (שגם הוא יככב בהמשך). אחרי כמה עונות לא רעות בNBA והעפלה לגמר תחתרות ההטבעות של אולסטאר 93, בנואה לא הצליח לאייש היטב את העמדה מס' 3. סה"כ, הוא עמיד ממוצעים סבירים ולא היה כזה שחקן גרוע, אבל ממש לא מה שמכבי חיפשה. אחרי ההרפתקה במכבי הוא הלך ונעלם. סיים את הקריירה בברוזי בייז'ינג מהליגה הסינית.
כל מי שרוצה להתענג על ביצועיו באותה תחרות הטבעות, יכול לעשות זאת כאן http://www.youtube.com/watch?v=D6AsWmCJxjQ

9. ישראל אלימלך - עוד שחקן שהגיע כסוג של ברירת מחדל. מכבי חיפשה רכז ישראלי שיחליף את גיא גודס הפצוע והחליטה להמר על אלימלך. בפועל, התגלה כאישיות נחמדה וטיפוס חיובי, אך כשחקן בינוני ומטה. מכבי התלבטה בינו ובין עדי גורדון (ואף פנתה אל האחרון) באותו קיץ, אך לבסוף העדיפה לותר על גורדון וללכת על אלימלך. אותו מהלך החל את השנאה והיריבות בין השחקן שלימים יהפוך לסמל של מגדל לבין מכבי.

8. קורן אמישה - הנציג הראשון (וממש לא האחרון) של קבוצת החלומות של יעקב אדלר. מלך השלשות של הליגה הישראלית בתחתילת שנות ה90, הובא למכבי על-מנת להפוך לאיזה סוג של גיא גודס. מהר מאוד הבנו שמודבר כאן בשחקן די אנמי וגם היד שעבדה יפה מול קבוצות הליגה המקומית, לא התגלתה כאותה יד כאשר מן העבר השני היו קבוצות יורוליג. אחת מההבטחות הגדולות של הכדורסל ישראלי שהסתיימה באכזבה צורמת. הועף ממכבי לאחרת עונה אחת בלבד וסיים את הקריירה בגיל 27.

7. תומר שטיינהאור - בזמנו, הגבוה הישראלי הטוב ביותר בליגה וגם השחקן הישראלי הגבוה ביותר של אותם שנים. למרות הגובה, לא באמת היה שחקן פנים. פחד מאוד ממגע והעדיף לזרוק רק מבחוץ. כמעט ולא שיחק ביורוליג והיה מחמם הספסלים הרשמי של מכבי בעונת 94/95.

6. אד הורטון - גבוה מאוד מאוד כבד ושמנמן. היה אמור לשדרג את הקבוצה ולהפוך את הקו הקדמי של מכבי לקו עמוק וחזק, אך התגלה כאכזבה קשה. גם הוא נזרק מאוד מהר.

5. דיירון ניקס - האמת שממנו אני לא זוכר הרבה וכמדומני, הוא גם לא שיחק כאן עונה מלאה. סוג של טווינר שנפל בין העמדות 3-4, התקשה מאוד לקלוע ובאמת גם לא קלע הרבה.

4. ניקולה לונצ'אר - הגיע לכאן הישר מנבחרת סרביה הגדולה, וכשחקן הבולט בפ.ס.ז'. של מליקוביץ'. היה אמור לספק קליעה אוטומתית ואחוזים טובים מעבר לקשת, אבל בפועל לא הפסיק להחטיא. דיבר קצת לא יפה על חרוש ומצא את דרכו הביתה מאוד מהר.

3. ווילי אנדרסון - הוכחה ניצחת לכך ששחקנים "מוכחים" ו"מנוסים" הם אינם מתכון ודאי להצלחה. הגיעה לכאן כשחקן המוביל של סגנית אלופת אירופה וכדמוני, כשחקן הראשון של מכבי שזכה במדליה אולימפית, ועוד עם נבחרת ארה"ב (למרות שבארה"ב ירצו מאוד לשכוח את אותה נבחרת). כבר בקיץ הוא טען שזו הולכת להיות העונה האחרונה בקריירה שלו, והוא אכן צדק (ועוד זה קרה מהר יותר מן הצפוי). סבל מפציעה ממנה לא יכל לחזור וגם כאשר הוא שיחק לא נטה להבריק. זכור לי בעיקר בשל החטאת דאנק ענקי בסוף המחצית של משחק פתיחת עונת 98/99 מול פאו.

2. ווינפרד קינג - עוד נציג לקבוצת החלומות של אדלר. הובא לכאן כמחליף של חוזה ורגאס (שדוקא היה שחקן לא רע) והתגלה כפלופ אדיר.
לא רק שקינג לא הצליח להתקרב לרמתו של ורגאס, אלא שהוא התגלה כשחקן חלש גם ברמות הליגה המקומית.
ככל הנראה הגבוה הזר הגרוע ביותר בתולדות מכבי.

1. דיויד אנקראם - כנראה, הסיבה המרכזית לאובדן האליפות של אותה קבוצת חלומות בעונת 93.
לא ברור למה אדלר ציפה ממנו ולאיזה תפקיד הוא הובא. לא רכז, לא קלעי, אלא יותר סוג של גאנר אנוכי שהובא לכאן בגיל 35 והיה אמור להוביל את מכבי להשגים מרשימים בזירה האירופאית.
נזרק ממכבי לאחר אותה עונה ארורה ונשאר לשחק בארץ ואף קלע במספרים די מרישמים.

איזכורים של כבוד -

תום צ'יימברס - שחקן שמונחת כאן במהלך חד-צדדי של מזרחי ופדרמן ואפילו ללא ידיעת המאמן.
רלף קליין ז"ל, לא ידע מאיפה זה בא לו. קליין רצה להביא שחקן אחר שאף כיכב במשחקי מבחן שעשה עם מכבי, אך ההנהלה גרסה שהוא יקר מדי (למרות שלאחר שעזב את מכבי, הוא חתם עבור 100 אלף דולר בלבד בהפועל באילת). בפועל, קליין לא ידע שצ'יימברס נמצא כבר על המטוס ומזרחי ופדרמן התמוגגו מהשחקן אליו הם חיכו זמן רב.
זכור בעיקר בשל תצוגת הנפל של 0 מ 14 מהשדה. הופעה שכללה מגוון נדיר ומעניין של החטאות ואפילו החטאת דאנק.
מדוע לא נכנס לרשימה? כי סה"כ, הוא כן הצליח להכנס לעניינים ולרשום מספרים טובים, ועוד בקבוצה שלא היתה רחוקה מלהעפיל לפיינל-פור.
הצליח אף לקלוע 30 נקודות במשחק יורוליג יחד עם מכבי.

ספנסר דאנקלי - כאן אני לא חושב שמדובר בנפילה גדולה, אבל גם הוא עוד שחקן שהונחת ע"י ההנהלה. דובר על שחקן אמריקאי בעל פוטנציאל NBA, אבל לבסוף התברר שהוא בכלל אנגלי שנבחר בין המקומות האחרונים בדראפט של 94.

רנדי וויט - היה שחקן מאוד אהוב שאף נתן כמה הצגות מאוד משכנעות ביורוליג יחד עם מכבי, אבל עם הזמן, התגלה כנפילה. העמיד מספרים מחרידים בליגה המקומית והיה מאוד לא יציב ביורוליג. סבל מבעיות כרוניות בברכיים ומן המים ששאובו לו משם, כבר יכולנו למלא את הכנרת משהו כמו 3 פעמים.

[LIAV10]

רשימת עשרת המופלאים של שנות ה90.


9. דיויד בנואה - הגיע ביחד עם ראדלוביץ' באותה עונה ארורה ויועד להחליף את ווילי אנדרסון (שגם הוא יככב בהמשך). אחרי כמה עונות לא רעות בNBA והעפלה לגמר תחתרות ההטבעות של אולסטאר 93, בנואה לא הצליח לאייש היטב את העמדה מס' 3. סה"כ, הוא עמיד ממוצעים סבירים ולא היה כזה שחקן גרוע, אבל ממש לא מה שמכבי חיפשה. אחרי ההרפתקה במכבי הוא הלך ונעלם. סיים את הקריירה בברוזי בייז'ינג מהליגה הסינית.
כל מי שרוצה להתענג על ביצועיו באותה תחרות הטבעות, יכול לעשות זאת כאן http://www.youtube.com/watch?v=D6AsWmCJxjQ

עמדה מס' 3?
הוא לא היה פורוורד-סנטר??

[חביב אורנג'ד]

רשימת עשרת המופלאים של שנות ה90.


9. דיויד בנואה - הגיע ביחד עם ראדלוביץ' באותה עונה ארורה ויועד להחליף את ווילי אנדרסון (שגם הוא יככב בהמשך). אחרי כמה עונות לא רעות בNBA והעפלה לגמר תחתרות ההטבעות של אולסטאר 93, בנואה לא הצליח לאייש היטב את העמדה מס' 3. סה"כ, הוא עמיד ממוצעים סבירים ולא היה כזה שחקן גרוע, אבל ממש לא מה שמכבי חיפשה. אחרי ההרפתקה במכבי הוא הלך ונעלם. סיים את הקריירה בברוזי בייז'ינג מהליגה הסינית.
כל מי שרוצה להתענג על ביצועיו באותה תחרות הטבעות, יכול לעשות זאת כאן http://www.youtube.com/watch?v=D6AsWmCJxjQ

עמדה מס' 3?
הוא לא היה פורוורד-סנטר??

זאת בדיוק הנקודה.
מכבי של אותה עונה היתה חלשה בעמדה מס' 3 ולכן הביאה את ווילי אנדרסון. לאחר שאנדרסון איכזב, הגיע לכאן בנואה שכל הקריירה היה סמול-פורוורד, אבל תופקד בעיקר בעמדה 4 לאחר שלא התגלה כלהיט גדול בעמדה מס' 3.

[אורי]

מוונטיגו קאמינגס היו ציפיות גבוהות מאוד. הובא על תקן הרכז השקול שיתן את ה-12 נקודות פלוס 4 אסיסטים והגנה טובה, ובכך ישלים בצורה נהדרת את ביינום. התגלה כשחקן עלוב עלוב עלוב עלוב... אפילו אני לא ציפיתי ששחקן טוב למדי בפרטיזן, יהווה כישלון כ''כ גדול..
ואנדרו וישנייבסקי היה עלוב לא פחות. פשוט שחקן פח ביותר, וחסר עמדה על המגרש.
נואל פיליקס היה במכבי עונה שלמה, לאחר מכן ראינו מה הוא שווה(או שלא)בקבוצה כמו הפועל ירושלים.
ג'ייסון וויליאמס ניגר חופשי ורודני ביופורד הוא אחד הייצורים המוזרים שהגיעו לכאן אי פעם.


לגביי שייר, אני חושב שכדאי לשפוט אותו בשנים הבאות. קחו למשל את קלאת'ס של פאו. בעונה הראשונה שלו הוא היה על תקן סוחב מגבות של הכוכבים הגדולים, כיום הוא אחד הגארדים הטובים ביורוליג. את שייר אני לא מכיר בכלל מתקופת המכללות אבל אני חושב שצריך קודם לתת לו להשתפשף בקבוצה אחרת ואז נראה אם מדובר בחומר טוב ליורוליג.

[קובי]

חביב, אחלה פוסט של הניינטיז (:

ראוי לציין ברשימה שלך, את הוצאת החוץ המפורסמת של קינג מתחת לסל של היריבה, אחרי סל של מכבי :-S

לגבי דיוויד בנוייט - לא יודע אם הייתי מכניס אותו לרשימה. אגב, היה רול פלייר פנטסטי במכונה המשומנת בג'אז של מאלון וסטוקטון. הגיע לכאן בגיל 30 ובאמצע עונה, כמחליפו של אנדרסון. התחיל לא טוב וסיים לא רע בכלל, אבל ייזכר בעיקר בשל קרב האגרופים עם מוטי דניאל (ותרשו לי להאמין לבנואה, לגבי ההערות הגזעניות שהפנה כלפיו דניאל, שהיה שחקן נחמד, אבל אדם קצת פחות =] ), שאולי הייתה הסיבה המרכזית לשחרורו בסיום העונה.


מילה לגבי האיזכורים:
* מסכים לגבי תום צ'יימברס, שהצליח בסופו של דבר להשתלב יפה, בייחוד לקראת סוף העונה. אני זוכר שאפילו הייתה התלבטות האם להשאיר אותו במכבי לעונה נוספת ולבסוף הוא חזר ל-NBA ופרש אחרי כשנה. מה שכן, תמיד יזכרו לו את תצוגת ה'תכלית' של ה-0 מ-14 במשחק ההוא מול ברצלונה (שהסתיימה בנצחון צהוב, אגב (: ).
יש לציין שתום (#24) הגיע לכאן אחרי קריירה ענקית, ממכללת יוטה ובחירה 8 בדראפט 81, דרך עונות נהדרות בקליפרס, סיאטל, פיניקס (כמובן) ויוטה, הכוללת 4 הופעות אולסטאר, פעם אחת אולסטאר MVP עם תצוגת ענק של 34 נקודות ועונת שיא בתחילת שנות ה-90 של 27 נקודות ו-7 ריבאונדים במדי פיניקס.

וזוהי אנקדוטה לכל עוקצי הפדרמן, הצעירים בעיקר, לגבי כך שדיוויד פדרמן הוא אבי המייסדים של עידן הפופוליסטיות וגיוס המנויים, עידן שלטענתם החל לפני 5 עונות, בה פדרמן הפך לאחראי הראשי במכבי ת"א והחליט להרוס את מכבי ת"א מהיסוד, תמורת בצע כסף.
כפי שחביב ציין, רלף (95' !) אפילו לא ידע על הנחתתו של צ'יימברס מצד ההנהלה והוא הגיע לכאן כהחתמה נוצצת במיוחד, אך כשחקן בשלהי הקריירה.

* ספסנסר דאנקלי - ראוי לציין כי הוא השחקן הראשון שהגיע לכאן כבוגר קולג'. FYI - הבא בתור הוא פוט.

* רנדי וייט - חביב, כאן אני נוטה לא להסכים איתך (:
אבל לפני כן - רנדי וייט הגיע לכאן כאחד מהשמות הבולטים שהגיעו לכאן מהליגה הטובה בעולם. בחירה מס' 8 בדראפט 89. לא הבריק במיוחד יחסית לבחירה הגבוהה, היה ידוע כהד קייס, אבל הצליח לתפקד כרול פלייר לא רע בדאלאס במשך 5 עונות.
הגיע לכאן בגיל 29, נראה קצת שמנמן, בעיקר באיזור האחוריים (: בא לכן כזר מבטיח ביחד עם באק ג'ונסון. למרות שברוב הקריירה שיחק בעמדה 4 (2.03), הוא תיפקד במכבי בעונתו הראשונה בעמדת הסנטר, כשבאק בעמדה 3 (באופן מסורתי בניינטיז, מכבי הייתה מחתימה זרים בעמדות 3 ו-5, כאשר עמדות 1 ו-2 היו מאויישים ע"י גודס\קטש וג'מצ'י\שפר והנפלד ב-4).
הוא היה מהריבאונדרים המובילים של גביע אירופה לאלופות בעונתו הראשונה ב-96/7 והיו לו מספר משחקים באמת גדולים, כולל 29 נקודות וקרב אימתנים של ווייט נגד כל צסק"א, ומנגד - קודלין נגד מכבי ת"א (לצערינו, ידו של הרוסי הייתה על העליונה =\ עם שלשה מרגיזה מספר שניות לסיום ומהעבר השני - החטאה של ברד ליף על הבאזר).
היה לו פייד אוואי דיי טוב ויד לא רעה מחצי מרחק.
מכבי המשיכה איתו לעונה שנייה ושם הוא תיפקד בעמדה הטבעית שלו, פאוור פורוורד, לצד רשארד גריפית'. בעונה זו, הוא בהחלט איכזב, מה גם שהמשחק של ילובאץ, עונת 97-8, היה בנוי, כלל ועיקר, סביב קטשפר. (אגב, באותה עונה קטש מוביל את מכבי עם 19.5 נק' ו-3.5 אסיסטים למשחק במסגרת האירופית).
לא הייתי שם אותו באיזכורים. לטעמי היה זר דיי חביב, עם מזג דיי חם, שתמיד כמעט והתפרץ (: והטוסיק... אחח הטוסיק (:

[קובי]

לא רציתי לערבב בפוסט הקודם - לגבי בנואה-דניאל, למי שרוצה להיזכר (או להכיר):

[jol9]

קובי,
בנואה לא היה רול פלייר פנטסטי. הוא היה רול פלייר נחמד. כשליוטה הגיעו באמת רול פליירס פנטסטיים הם הגיעו לגמר - פעמיים: ראסל, הייסלי, ביג דוג והורנסק שלא באמת
היה רול פלייר אלא הכוכב השלישי של יוטה.