הרשה לי להתייחס למספר נקודות שהעלת -
דיויד בנואה - באמת לא כזה פלופ והוא גם נמצא בין המקומות האחרונים של הרשימה שלי.
עם זאת, אני חושב שמשחקן עם רקורד כמו שלו, ציפינו לקצת יותר במיוחד בעמדה שהיתה החלשה ביותר של מכבי באותה תקופה.
אני חושב שכל מה שקרה באותה עונה עם העמדה מס' 3 היה סיפור די משעשע.
בקיץ מכבי מחתימה את בנואה שבאופן מסתורי, מתנתק עמו הקשר והוא מבריז. אח"כ מכבי ממהרת להחתים את מיודעינו מרטין מיורסאפ שגם הוא אינו יכל להמשיך בקבוצה (כמדומני, היו לו בעיות עם האזרחות הישראלית או שהוא לא קיבל שחרור מהNBA) ולבסוף, נוחת כאן ווילי אנדרסון, ששמו הוזכר עוד לפני שבנואה חתם. לאחר זמן מה, אנרדסון מתגלה כפלופ ונחתך ואז לפתע מתחדש הקשר עם בנואה שלבסוף מחליף את אנדרסון בתפקיד.
עונה די משעשעת והזויה.
רנדי וויט - באמת היה שחקן NBA לא רע בדאלאס ולפני שהגיע למכבי נתן עונה מפלצתית בספרד במדיה של חובנטוד.
בספרד העמיד ממוצעים של משהו כמו 18 נקודות וקרוב ל 10 רבאונדים למשחק, כולל משחק של 47 נקודות במחזור הפתיחה של הליגה הספרדית (תצוגה מאוד לא שכיחה באירופה, מאז ימיו של דארזן ועד היום).
כאשר הגיע למכבי הוא באמת היה נראה כמו איזה סוג של מפלצת - הרבה כוח, אגרסיביות וכמה הצגות יוצאות מן הכלל (לרבות כמה משחקים של 30 נקודות ויותר).
מדוע בכל זאת בחרתי לאזכר את הבולדוג האימתני? ראשית, נראה היה לי שהוא זכה להערכה מפורזת. לצד ההצגות ביורוליג היו לו גם כמה משחקים מאוד בינוניים, ויציבות היתה ממנו והלאה. כמו כן, בליגה המקומית הוא בכלל לא היה פקטור, ואף היה זר שקולע הכי מעט נקודות מבין כל זרי הליגה (אפילו פחות מדן בינגנהיימר השמנמן).
כמו כן, הוא גם לא היה רחוק מלהיות הד קייס (וגם זכור לי שהוא חטף השעיה מתישהו) ובעיות הברכיים שלו שבאמת הפכו למאוסות.
שוב, אני חושב שמן המים ששאובו לו מן הברכיים יכולנו לפתור הרבה בעיות במשק הישראלי ולעזור לשקום הכנרת.
אגב, לצערי יצא לי להיות נוכח במשחק פתיחת עונת היורוליג ב96 מול. קודלין עם שלשה מחצי מגרש ללא כל התראה (מהלך אותו הוא היה עושה מדי משחק) וגם אותה שלשה של אותו קודלין על פניו של ברד ליף בשניות האחרונות של המשחק. איזו אכזבה...
לגבי תום צ'יימברס - אני באמת ממליץ לקרוא את ספרו של רלף קליין - "המאמן". בספר זה, רלף ז"ל מתאר את כל הפארסה מאוחרי הבאתו של צ'יימברס. כמו שכתבתי בפוסט הקודם, רלף רצה שחקן אחר (שברח לי שמו) אך ההנהלה לא היתה בטוחה לגביו. אותו שחקן הגיע למשחקי מבחן במכבי ורשם שני משחקים עם 30 נקודות ומעלה. לאחר שהוכיח את עצמו, רלף דרש מההנהלה להחתים את אותו שחקן, אך מזרחי ופדרמן סירבו בטענה שמדובר שחקן יקר. מה שרלף לא ידע, הוא שאותו שחקן בכלל לא היה בתכוניות של הקבוצה ובאותו זמן שהוא שיחק במשחקי המבחן, צ'יימברס כבר היה על המטוס. לגבי הטענה שמדובר שחקן יקר, אז לאחר משחקי המבחן במכבי, אותו שחקן חתם עבור 100 אלף דולר בהפועל אילת וכצ'יימברס הגיע, רלף כבר חיבר את הנקודות והבין שההנהלה עשתה לו זובור. פרטים נוספים על אותה תקרית ניתן למצוא בספר.
