דני אבדיה ופורטלנד בפלייאוף

[עידן]

באותו הקשר, סתם מסקנה שהגעתי אליה, ממש כיף להיות אוהד של הספרס. ההנהלה שם עובדת מדהים ויודעים להעמיד בעקביות סגלים איכותיים שמגיעים לתוצאות

קצת מוזר להגיד את זה אחרי שעשור בערך הם לא היו בפלייאוף (2018? 2017? משהו כזה), הרבה יותר זמן מאשר פורטלנד.

נכון שעכשיו יש להם סגל מצוין, אבל לא בטוח בכלל שהיו בונים כזה סגל אם לא היו מצליחים להשיג את וומבי בדראפט. יכול מאוד להיות שהיו ממשיכים עוד כמה שנים של בנייה מחדש.

מה? הם היו בפלייאוף רצוף מ1998 עד 2019, מתוכם הגיעו לגמר המערב 9 פעמים, אלופי המערב 5 פעמים ואלופה 4 פעמים (שנייה רק ללייקרס ובתיקו עם גולדן סטייט). איך אפשר להשוות בכלל לפורטלנד?

היסטורית ברור, אבל כבר 7 שנים (לא זכרתי בדיוק, אבל אתה בדקת) שהם לא בפלייאוף בכלל.

גם על מכבי מישהו שהוא לא מישראל ולא אוהד יכול להגיד מה שאתה כתבת, איזו קבוצה אדירה וכמה פלייאוף וכמה פיינל פור וכמה אליפויות אירופה יש להם היסטורית. לא נראה לי שכיף לנו ברוב השנים האחרונות, כמו שנראה לי שלא כיף להיות אוהד ספרס ברוב השנים האחרונות.

וכאמור לספרס היה מזל גדול שהם השיגו את וומבי. בלעדיו סביר להניח שהם עדיין היו מדשדשים בתחתית.

[omerk]

באותו הקשר, סתם מסקנה שהגעתי אליה, ממש כיף להיות אוהד של הספרס. ההנהלה שם עובדת מדהים ויודעים להעמיד בעקביות סגלים איכותיים שמגיעים לתוצאות

קצת מוזר להגיד את זה אחרי שעשור בערך הם לא היו בפלייאוף (2018? 2017? משהו כזה), הרבה יותר זמן מאשר פורטלנד.

נכון שעכשיו יש להם סגל מצוין, אבל לא בטוח בכלל שהיו בונים כזה סגל אם לא היו מצליחים להשיג את וומבי בדראפט. יכול מאוד להיות שהיו ממשיכים עוד כמה שנים של בנייה מחדש.

מה? הם היו בפלייאוף רצוף מ1998 עד 2019, מתוכם הגיעו לגמר המערב 9 פעמים, אלופי המערב 5 פעמים ואלופה 4 פעמים (שנייה רק ללייקרס ובתיקו עם גולדן סטייט). איך אפשר להשוות בכלל לפורטלנד?

היסטורית ברור, אבל כבר 7 שנים (לא זכרתי בדיוק, אבל אתה בדקת) שהם לא בפלייאוף בכלל.

גם על מכבי מישהו שהוא לא מישראל ולא אוהד יכול להגיד מה שאתה כתבת, איזו קבוצה אדירה וכמה פלייאוף וכמה פיינל פור וכמה אליפויות אירופה יש להם היסטורית. לא נראה לי שכיף לנו ברוב השנים האחרונות, כמו שנראה לי שלא כיף להיות אוהד ספרס ברוב השנים האחרונות.

וכאמור לספרס היה מזל גדול שהם השיגו את וומבי. בלעדיו סביר להניח שהם עדיין היו מדשדשים בתחתית.

זה לא בדיוק כמו מכבי. העבודה של GM בנבא קשה יותר מעבודה של GM באירופה בקבוצה גדולה. באירופה מספיק שיש לך בעלים שמזרים תקציבים גדולים באופן שוטף וכנראה זה יספיק כדי לשים אותך בטופ כמעט כל שנה. הנה תראה את הפועל, ינאי הוריד ארגזים וכבר בעונה הראשונה הגיעו לפלייאוף עם קבוצה שהיא באמת בעיקר כישרון אינדיבידואלי של כוכבים יקרים. בנבא אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה אתה חייב לתכנן אסטרטגית בצורה מאד חכמה ויעילה אחרת לא יעזור כמה כסף תשפוך. לצורך העניין, אם מכבי (או אפילו וילרבאן) תחליט להגדיל את תקציב השחקנים שנה הבאה ל20 מיליון יורו אז די בטוח שמגיעים לפלייאוף ואולי גם פיינל-פור (וגם תואר לא תהיה מילה גסה). נדירים המועדונים בנבא שנמצאים בצמרת קבוע זה ממש דורש המון מזל, תכנון נכון ומותג חזק מאד.

הם ידעו לבנות אחלה צוות מסייע סביב וומבי בלי שום איזה טרייד מפוצץ של איזה סופרסטאר מבוגר כדי לעשות סופר טים בשביל לגנוב אליפות, ובכללי נראה שההנהלה שם יודעת איך לעבוד נכון ולבנות קבוצות. היו להם 6 שנים שחונות, אבל בסדר זה קורה תמיד במוקדם או במאוחר בליגה הזאת. תזכור ששנתיים מתוך זה היו שנתיים עם וומבי הצעיר שמראש ידעו שהם בבנייה ולא מתמודדים על תואר.

[A.Parker]

משחק טוב של דני. פורטלנד צפויה להתחזק בעונה הבאה עם החזרה של לילארד, אבל נראה שהם יצטרכו לעשות עוד שינויים.

[~Box & 1~]

אני ממשיך לשמוע כל הזמן טענות בסגנון "הוא עשה כל מה שיכול, אי אפשר כשכל השאר לא מתפקדים", עבורי זה עוד יותר מדגיש שהוא היה צריך לקחת על עצמו יותר. אי אפשר להתלונן כל הסדרה ששחקנים סופר-לא אמינים כמו סקוט, גראנט, קאמרה, טייבול, קלינגן או אפילו הולידיי, שתמיד היה שחקן משלים, לא באו מספיק לסדרה מבחינה התקפית ואז לחיות בשקט עם זה שדני לוקח רק 15 זריקות (אגב זו כמות הזריקות הממוצעת שלו במשך כל הסדרה). או שהצוות המשלים חרא ואז דני צריך לקחת על עצמו הרבה יותר, או שהצוות המשלים מצויין ואז דני יכול להתמקד בכמות זריקות כזו אבל להתעלות בריבאונד, באסיסטים או הגנה. זה לא קרה.

במחצית השניה הרגשתי שהוא עשה יותר נזק מתועלת. החטאות עונשין בטיימינג רגיש, כמה איבודי כדור לא מחויבי מציאות דווקא כשפורטלנד התקרבה, ולא מהסוג שהוא התקיף את הטבעת אלא סתם מסר ברשלנות הרחק מהסל.

פלייאוף בינוני שלו בעיניי. היה צריך לקחת על עצמו הרבה יותר וגם הוציא המון אנרגיה על השופטים ועל שחקני היריבה במקום להוציא את העצבים שלו "על הפרקט" כמו שהגדולים ביותר עושים. מצד שני אני שמח שהגענו למצב שאנחנו מציבים לו סטנדרטים גבוהים. על זה לכשעצמו מגיע לו שאפו גדול כי זה אומר שהוא נתן עונה שמאפשרת לצפות להרבה יותר.

שמח שהסדרה הזו הדגישה לא מעט חולשות במשחק שלו לקראת קיץ חשוב ביותר של אימונים אישיים, מקצועית, אבל גם מנטלית, כמו למשל מתי לקחת על עצמו יותר, או הצורה בה התקיף בפחדנות מול וומבי, כשהוא תמיד הלך עליו בפלואטרים רכים או עצירות מהוססות במקום בכל הכוח, זה נטו מנטלי. כאילו מתחנן אליו שיחסום אותו. שילמד מסיסוקו הצעיר איך מטביעים לו על הפרצוף.