ארז אדלשטיין

[jay]

לדעתי ארז בחור חכם, הוא יודע מה זה יכול לעשות לו לקריירה בדיוק כמו שזה עשה לגרשון ולבלאט, מסתם מאמנים בביצה המקומית למאמן בכיר ביבשת

לפני מכבי גרשון לקח אליפות (לא בפיינל-פור) עם גליל וגביע עם ירושלים.

בלאט לא לקח תארים לפני מכבי (גם לא אימן יותר מדי), וגם הקדנציה הראשונה שלו במכבי לא הייתה משהו. אז הוא יצא לאמן בחו"ל ברמות קצת פחות גבוהות, וחזר עם הרבה נסיון אירופי.

ארז אדלשטיין לא זכה בכלום בישראל, לא אימן בחו"ל, אין לו נסיון אירופי, וממש לא ברור על סמך מה הוא אמור להצליח במכבי...

לכל אדם יש שביל משלו, והמסלולים השונים של בלאט וגרשון יכולים להעיד על זה. לא הייתי שולל את ההצלחה שלו בעונה הקרובה רק על פי ההיסטוריה. זה כמו שיש לנו כאן הרגשה על שחקן שעוד לא עשה משהו בכדורסל אבל מרגישים שהוא יכול לעשות את הפריצה הגדולה. אני חושב שיש כאן הרבה אנשים וביניהם אני שמרגישים את אותו דבר לגבי ארז. אני גם חושב שהיו לו לא מעט בעיות רגשיות שהוא היה צריך לטפל בהן במהלך הקריירה שעיכבו באיזשהו מקום את התפתחותו ובהרגשה שלי הוא שונה מארז של לפני 10 שנים בקטע הזה. בוא נגיד ככה מבחינה לוגית אין לי ממש דרך להסביר את זה, אבל בלב אני מרגיש שאני סומך עליו לגמרי.

אני לגמרי מסכים ואוחז בדעה דומה, אבל גם עם חלק "לוגי".

קטנה לגבי גרשון - כן, זכה בגביע ובאליפות, אבל חוץ מזה, "כלום". גם "הד קייס", גם נזרק ממאה מועדונים וכל הסיפורים. אני זוכר טוב מאוד את האווירה כשהודיעו שהוא מחליף את חרוש (אם אני לא טועה), אין אחד שחשב שהוא התשובה לבעיות של מכבי, או שהביאו מאמן מרשים, או שהולכת להגיע שושלת, או שנגיע לפיינל פור. זה ממש לא היה נראה כאילו הגיע למכבי מצליחן וקבלן תארים. להיפך, לא היה ברור איך מגיע השונא הכי גדול של מכבי. קשה לאנשים לזכור את הלך הרוח דאז אחרי כ"כ הרבה שנים כ"כ מוצלחות.

קטנה לגבי בלאט - הוא הלך לאירופה והצליח מאוד באיטליה (אם אני זוכר נכון), ואפשר לומר שעד אותה נקודה לא עשה דבר בקריירה. ה"מעט" שבלאט עשה בקדנציה במכבי זה עוזר מאמן של אלופת אירופה והגעה למרחק משחק מהפיינל פור כמאמן ראשי, אבל שוב, גם באיטליה יכלו להגיד "אה, הוא לא עשה כלום". כל אחד לא עושה כלום עד שהוא מצליח, לא כולם גורפים תארים לפני שהם מצליחים בקבוצה גדולה, אני לא בטוח שברצוקאס אהוב הפורום רשום על איזשהו תואר טרם אולימפיאקוס (אין לי מושג).

חזרה לחלק הלוגי...

1. אין לו תארים ברזומה, אבל הרזומה שלו גם לא אפסי בעיניי. ההיילייטס שאני זוכר:
- קודם כל הוא "חניך" של גרשון עוד משנות ה-90, סטייל בלאט/שמיר, היה עוזר שלו.
- מעבר לזה הוא אימן כמדומני את ירושלים ביול"ב עם קבוצה מלאה באגו, לא זכה כמובן אבל הגיע דיי רחוק, לפחות עד כמה שאני זוכר. בזמנו, זה היה מפעל (יחסית) חזק, והוא אימן מול מאמנים אירופאים מוכרים.
- בנוסף, עשה סיבוב עם גרשון בתור עוזר באולימפיאקוס, כך שהוא טעם יורוליג, בעונה בה שניהם נכשלו.
- לקח את הפועל תל אביב מתחתית הליגה השנייה (יכול להיות שאני טועה, אז תקנו אותי) לצמרת הליגה הראשונה. זה הראה (לי) לא רק יכולת אימון, אלא גם אופי, אבל זה אנחנו יודעים שיש לו בחבילות.
- עשה קמפיין טוב עם נבחרת ישראל. לטעמי הנבחרת נראתה הרבה, הרבה יותר טוב מאשר עם שיבק, ואין בזה שום דבר מובן מאליו.
ומי ששונא את אדלשטיין אפילו יותר מאשר את מקל, זה הזמן לצעוק "זאת לא חוכמה, היה לו את מקל!"

2. הוא לא "הד קייס", ולפני שכולם קופצים - בעיניי, יותר מאפי בירנבוים שקיבל את המשרה. אני חושב שאפי הרבה יותר שרוט ממנו. למעשה אני לא חושב שהוא הד קייס בכלל, לפחות לא בשנים האחרונות (נגיד.. 5?). אני רואה בו מאפיינים אחרים לגמרי מסתם "משוגע" שקופץ לו הפיוז בצורה בלתי צפויה. אני חושב שיש לו:
- תשוקה מטורפת למשחק (מטורפת בקטע טוב, לא מטורפת-מטורפת ).
- אידאולוגיה או איך שדיוויד היה אומר בגאווה - פילוסופיית כדורסל, דבר שיכול לפגוע בך בעולמות שהם יותר פוליטיים מענייניים.
- עקרונות אישיים ואנושיים ושהוא מאוד קשה קודם כל עם עצמו ואחרי זה גם עם הסביבה.
- חלק רס"רי צביקה שרף סטייל, אבל זה הולך ונרגע עם השנים.
הדברים האלה מתבטאים בשלל צורות, ולפחות חלקן נתפס כ"הד קייס".

3. אני מסכים עם רוב הדעות שלו, כשהוא שוטח את פילוסופיית הכדורסל שלו, כשהוא מנתח קבוצות, משחקים, שחקנים. זה שהוא התחיל לפרשן בטלוויזיה גרם לי להיחשף לדעות ולאישיות שלו הרבה יותר ממה שיכולתי קודם לכן. כמובן שאפשר ללבוש מסכות בטלוויזיה, אבל בכל זאת אחרי שבועות, חודשים, אפילו שנים של שידורים, יוצאת ממך איזו אמת, ואני גם אוהב את האופי שהוא מפגין, הוא גבר. נגיד מהפרשנויות של גרשון אני יודע שהוא עצלן וכל מה שהוא חושב עליו זה כסף, אוכל, רכילות, נשים והאדרה עצמית.

יכול להיות שתשאלו "מה הבאנו אותו לפרשן?", אבל זה לא קשור - חצי מהפורום פה היה רוצה לראות את האוזמן כג'נרל מנג'ר במקום ווייצ'יץ', ועל בסיס מה? למעט טיוס באשדוד (אחלה שיחוק), זה על בסיס הפרשנויות והדעות שהוא משמיע. אני יכול לומר לגבי גרשון שכשאימן את מכבי, מאוד אהבתי לשמוע את התשובות שלו למראיינים ואת הניתוחים שסיפק, בין אם כמפסיד או כמנצח. היום בעידן ה-"או-פו-פו-פו-פו" וה-"אני זה שאמרתי שזה מה שיקרה!!!11" הפתטי שלו זה פחות רלוונטי. ועדיין כשהוא וארז בחמישיות במסך מפוצל הולכים ראש בראש ומפרקים משחקים לגורמים - וואלה מעניין.

4. הוא פריק של המשחק, הוא ידען גדול, הוא מתעניין באיזה צבע תחתון לובש השחקן הבא שהוא צד, מכיר את המכללות ואת התוכניות האמריקאיות. אחד כזה שירים טלפון לעוזר מאמן בקומיוניטי קולג' שהשחקן עבר בו כדי לקבל חוות דעת.

5. השארתי דווקא לסוף את הסעיף המרכזי שהאחרים מתגמדים לעומתו - עבודת האימון שלו. אני חושב שספציפית השנים האחרונות הראו לי שהוא מאמן תותח. כל קבוצה שלו, בכל שנה, כולל הנבחרת, שרטה, שמרה, שיחקה חזק, שיחקה על החוזקות שלה ועל חולשות היריב, והוציאה מהשלם יותר מסך החלקים. גם אם הוא הביא 0 תארים, אני נהניתי לראות קבוצות שלו, וזה רחוק שנות דור ממה שאני יכול להגיד על רוב מאמני הליגה, ותמיד תהיתי לעצמי מה אם היה לו יותר תקציב ועומק.

אין בנ"ל איזו אופטימיות עיוורת, זה בסה"כ אומר שאני מעריך אותו מקצועית ומחבב אותו "אישית", אבל ברור לי שיכול להיות שזה יתפוצץ מהר מאוד, וגם אם כן, זה לא יאמר (בהכרח) שהוא מאמן גרוע. שום דבר בחיים האלה לא פשוט כמו שעושים אותו מעל דפי הפורום.

[toja27]

לדעתי ארז בחור חכם, הוא יודע מה זה יכול לעשות לו לקריירה בדיוק כמו שזה עשה לגרשון ולבלאט, מסתם מאמנים בביצה המקומית למאמן בכיר ביבשת

לפני מכבי גרשון לקח אליפות (לא בפיינל-פור) עם גליל וגביע עם ירושלים.

בלאט לא לקח תארים לפני מכבי (גם לא אימן יותר מדי), וגם הקדנציה הראשונה שלו במכבי לא הייתה משהו. אז הוא יצא לאמן בחו"ל ברמות קצת פחות גבוהות, וחזר עם הרבה נסיון אירופי.

ארז אדלשטיין לא זכה בכלום בישראל, לא אימן בחו"ל, אין לו נסיון אירופי, וממש לא ברור על סמך מה הוא אמור להצליח במכבי...

לכל אדם יש שביל משלו, והמסלולים השונים של בלאט וגרשון יכולים להעיד על זה. לא הייתי שולל את ההצלחה שלו בעונה הקרובה רק על פי ההיסטוריה. זה כמו שיש לנו כאן הרגשה על שחקן שעוד לא עשה משהו בכדורסל אבל מרגישים שהוא יכול לעשות את הפריצה הגדולה. אני חושב שיש כאן הרבה אנשים וביניהם אני שמרגישים את אותו דבר לגבי ארז. אני גם חושב שהיו לו לא מעט בעיות רגשיות שהוא היה צריך לטפל בהן במהלך הקריירה שעיכבו באיזשהו מקום את התפתחותו ובהרגשה שלי הוא שונה מארז של לפני 10 שנים בקטע הזה. בוא נגיד ככה מבחינה לוגית אין לי ממש דרך להסביר את זה, אבל בלב אני מרגיש שאני סומך עליו לגמרי.

אני לגמרי מסכים ואוחז בדעה דומה, אבל גם עם חלק "לוגי".

קטנה לגבי גרשון - כן, זכה בגביע ובאליפות, אבל חוץ מזה, "כלום". גם "הד קייס", גם נזרק ממאה מועדונים וכל הסיפורים. אני זוכר טוב מאוד את האווירה כשהודיעו שהוא מחליף את חרוש (אם אני לא טועה), אין אחד שחשב שהוא התשובה לבעיות של מכבי, או שהביאו מאמן מרשים, או שהולכת להגיע שושלת, או שנגיע לפיינל פור. זה ממש לא היה נראה כאילו הגיע למכבי מצליחן וקבלן תארים. להיפך, לא היה ברור איך מגיע השונא הכי גדול של מכבי. קשה לאנשים לזכור את הלך הרוח דאז אחרי כ"כ הרבה שנים כ"כ מוצלחות.

קטנה לגבי בלאט - הוא הלך לאירופה והצליח מאוד באיטליה (אם אני זוכר נכון), ואפשר לומר שעד אותה נקודה לא עשה דבר בקריירה. ה"מעט" שבלאט עשה בקדנציה במכבי זה עוזר מאמן של אלופת אירופה והגעה למרחק משחק מהפיינל פור כמאמן ראשי, אבל שוב, גם באיטליה יכלו להגיד "אה, הוא לא עשה כלום". כל אחד לא עושה כלום עד שהוא מצליח, לא כולם גורפים תארים לפני שהם מצליחים בקבוצה גדולה, אני לא בטוח שברצוקאס אהוב הפורום רשום על איזשהו תואר טרם אולימפיאקוס (אין לי מושג).

חזרה לחלק הלוגי...

1. אין לו תארים ברזומה, אבל הרזומה שלו גם לא אפסי בעיניי. ההיילייטס שאני זוכר:
- קודם כל הוא "חניך" של גרשון עוד משנות ה-90, סטייל בלאט/שמיר, היה עוזר שלו.
- מעבר לזה הוא אימן כמדומני את ירושלים ביול"ב עם קבוצה מלאה באגו, לא זכה כמובן אבל הגיע דיי רחוק, לפחות עד כמה שאני זוכר. בזמנו, זה היה מפעל (יחסית) חזק, והוא אימן מול מאמנים אירופאים מוכרים.
- בנוסף, עשה סיבוב עם גרשון בתור עוזר באולימפיאקוס, כך שהוא טעם יורוליג, בעונה בה שניהם נכשלו.
- לקח את הפועל תל אביב מתחתית הליגה השנייה (יכול להיות שאני טועה, אז תקנו אותי) לצמרת הליגה הראשונה. זה הראה (לי) לא רק יכולת אימון, אלא גם אופי, אבל זה אנחנו יודעים שיש לו בחבילות.
- עשה קמפיין טוב עם נבחרת ישראל. לטעמי הנבחרת נראתה הרבה, הרבה יותר טוב מאשר עם שיבק, ואין בזה שום דבר מובן מאליו.
ומי ששונא את אדלשטיין אפילו יותר מאשר את מקל, זה הזמן לצעוק "זאת לא חוכמה, היה לו את מקל!"

2. הוא לא "הד קייס", ולפני שכולם קופצים - בעיניי, יותר מאפי בירנבוים שקיבל את המשרה. אני חושב שאפי הרבה יותר שרוט ממנו. למעשה אני לא חושב שהוא הד קייס בכלל, לפחות לא בשנים האחרונות (נגיד.. 5?). אני רואה בו מאפיינים אחרים לגמרי מסתם "משוגע" שקופץ לו הפיוז בצורה בלתי צפויה. אני חושב שיש לו:
- תשוקה מטורפת למשחק (מטורפת בקטע טוב, לא מטורפת-מטורפת ).
- אידאולוגיה או איך שדיוויד היה אומר בגאווה - פילוסופיית כדורסל, דבר שיכול לפגוע בך בעולמות שהם יותר פוליטיים מענייניים.
- עקרונות אישיים ואנושיים ושהוא מאוד קשה קודם כל עם עצמו ואחרי זה גם עם הסביבה.
- חלק רס"רי צביקה שרף סטייל, אבל זה הולך ונרגע עם השנים.
הדברים האלה מתבטאים בשלל צורות, ולפחות חלקן נתפס כ"הד קייס".

3. אני מסכים עם רוב הדעות שלו, כשהוא שוטח את פילוסופיית הכדורסל שלו, כשהוא מנתח קבוצות, משחקים, שחקנים. זה שהוא התחיל לפרשן בטלוויזיה גרם לי להיחשף לדעות ולאישיות שלו הרבה יותר ממה שיכולתי קודם לכן. כמובן שאפשר ללבוש מסכות בטלוויזיה, אבל בכל זאת אחרי שבועות, חודשים, אפילו שנים של שידורים, יוצאת ממך איזו אמת, ואני גם אוהב את האופי שהוא מפגין, הוא גבר. נגיד מהפרשנויות של גרשון אני יודע שהוא עצלן וכל מה שהוא חושב עליו זה כסף, אוכל, רכילות, נשים והאדרה עצמית.

יכול להיות שתשאלו "מה הבאנו אותו לפרשן?", אבל זה לא קשור - חצי מהפורום פה היה רוצה לראות את האוזמן כג'נרל מנג'ר במקום ווייצ'יץ', ועל בסיס מה? למעט טיוס באשדוד (אחלה שיחוק), זה על בסיס הפרשנויות והדעות שהוא משמיע. אני יכול לומר לגבי גרשון שכשאימן את מכבי, מאוד אהבתי לשמוע את התשובות שלו למראיינים ואת הניתוחים שסיפק, בין אם כמפסיד או כמנצח. היום בעידן ה-"או-פו-פו-פו-פו" וה-"אני זה שאמרתי שזה מה שיקרה!!!11" הפתטי שלו זה פחות רלוונטי. ועדיין כשהוא וארז בחמישיות במסך מפוצל הולכים ראש בראש ומפרקים משחקים לגורמים - וואלה מעניין.

4. הוא פריק של המשחק, הוא ידען גדול, הוא מתעניין באיזה צבע תחתון לובש השחקן הבא שהוא צד, מכיר את המכללות ואת התוכניות האמריקאיות. אחד כזה שירים טלפון לעוזר מאמן בקומיוניטי קולג' שהשחקן עבר בו כדי לקבל חוות דעת.

5. השארתי דווקא לסוף את הסעיף המרכזי שהאחרים מתגמדים לעומתו - עבודת האימון שלו. אני חושב שספציפית השנים האחרונות הראו לי שהוא מאמן תותח. כל קבוצה שלו, בכל שנה, כולל הנבחרת, שרטה, שמרה, שיחקה חזק, שיחקה על החוזקות שלה ועל חולשות היריב, והוציאה מהשלם יותר מסך החלקים. גם אם הוא הביא 0 תארים, אני נהניתי לראות קבוצות שלו, וזה רחוק שנות דור ממה שאני יכול להגיד על רוב מאמני הליגה, ותמיד תהיתי לעצמי מה אם היה לו יותר תקציב ועומק.

אין בנ"ל איזו אופטימיות עיוורת, זה בסה"כ אומר שאני מעריך אותו מקצועית ומחבב אותו "אישית", אבל ברור לי שיכול להיות שזה יתפוצץ מהר מאוד, וגם אם כן, זה לא יאמר (בהכרח) שהוא מאמן גרוע. שום דבר בחיים האלה לא פשוט כמו שעושים אותו מעל דפי הפורום.

כל הכבוד. הסכמתי עם כל מילה.

[SlavaCa]

לדעתי ארז בחור חכם, הוא יודע מה זה יכול לעשות לו לקריירה בדיוק כמו שזה עשה לגרשון ולבלאט, מסתם מאמנים בביצה המקומית למאמן בכיר ביבשת

לפני מכבי גרשון לקח אליפות (לא בפיינל-פור) עם גליל וגביע עם ירושלים.

בלאט לא לקח תארים לפני מכבי (גם לא אימן יותר מדי), וגם הקדנציה הראשונה שלו במכבי לא הייתה משהו. אז הוא יצא לאמן בחו"ל ברמות קצת פחות גבוהות, וחזר עם הרבה נסיון אירופי.

ארז אדלשטיין לא זכה בכלום בישראל, לא אימן בחו"ל, אין לו נסיון אירופי, וממש לא ברור על סמך מה הוא אמור להצליח במכבי...

לכל אדם יש שביל משלו, והמסלולים השונים של בלאט וגרשון יכולים להעיד על זה. לא הייתי שולל את ההצלחה שלו בעונה הקרובה רק על פי ההיסטוריה. זה כמו שיש לנו כאן הרגשה על שחקן שעוד לא עשה משהו בכדורסל אבל מרגישים שהוא יכול לעשות את הפריצה הגדולה. אני חושב שיש כאן הרבה אנשים וביניהם אני שמרגישים את אותו דבר לגבי ארז. אני גם חושב שהיו לו לא מעט בעיות רגשיות שהוא היה צריך לטפל בהן במהלך הקריירה שעיכבו באיזשהו מקום את התפתחותו ובהרגשה שלי הוא שונה מארז של לפני 10 שנים בקטע הזה. בוא נגיד ככה מבחינה לוגית אין לי ממש דרך להסביר את זה, אבל בלב אני מרגיש שאני סומך עליו לגמרי.

אני לגמרי מסכים ואוחז בדעה דומה, אבל גם עם חלק "לוגי".

קטנה לגבי גרשון - כן, זכה בגביע ובאליפות, אבל חוץ מזה, "כלום". גם "הד קייס", גם נזרק ממאה מועדונים וכל הסיפורים. אני זוכר טוב מאוד את האווירה כשהודיעו שהוא מחליף את חרוש (אם אני לא טועה), אין אחד שחשב שהוא התשובה לבעיות של מכבי, או שהביאו מאמן מרשים, או שהולכת להגיע שושלת, או שנגיע לפיינל פור. זה ממש לא היה נראה כאילו הגיע למכבי מצליחן וקבלן תארים. להיפך, לא היה ברור איך מגיע השונא הכי גדול של מכבי. קשה לאנשים לזכור את הלך הרוח דאז אחרי כ"כ הרבה שנים כ"כ מוצלחות.

קטנה לגבי בלאט - הוא הלך לאירופה והצליח מאוד באיטליה (אם אני זוכר נכון), ואפשר לומר שעד אותה נקודה לא עשה דבר בקריירה. ה"מעט" שבלאט עשה בקדנציה במכבי זה עוזר מאמן של אלופת אירופה והגעה למרחק משחק מהפיינל פור כמאמן ראשי, אבל שוב, גם באיטליה יכלו להגיד "אה, הוא לא עשה כלום". כל אחד לא עושה כלום עד שהוא מצליח, לא כולם גורפים תארים לפני שהם מצליחים בקבוצה גדולה, אני לא בטוח שברצוקאס אהוב הפורום רשום על איזשהו תואר טרם אולימפיאקוס (אין לי מושג).

חזרה לחלק הלוגי...

1. אין לו תארים ברזומה, אבל הרזומה שלו גם לא אפסי בעיניי. ההיילייטס שאני זוכר:
- קודם כל הוא "חניך" של גרשון עוד משנות ה-90, סטייל בלאט/שמיר, היה עוזר שלו.
- מעבר לזה הוא אימן כמדומני את ירושלים ביול"ב עם קבוצה מלאה באגו, לא זכה כמובן אבל הגיע דיי רחוק, לפחות עד כמה שאני זוכר. בזמנו, זה היה מפעל (יחסית) חזק, והוא אימן מול מאמנים אירופאים מוכרים.
- בנוסף, עשה סיבוב עם גרשון בתור עוזר באולימפיאקוס, כך שהוא טעם יורוליג, בעונה בה שניהם נכשלו.
- לקח את הפועל תל אביב מתחתית הליגה השנייה (יכול להיות שאני טועה, אז תקנו אותי) לצמרת הליגה הראשונה. זה הראה (לי) לא רק יכולת אימון, אלא גם אופי, אבל זה אנחנו יודעים שיש לו בחבילות.
- עשה קמפיין טוב עם נבחרת ישראל. לטעמי הנבחרת נראתה הרבה, הרבה יותר טוב מאשר עם שיבק, ואין בזה שום דבר מובן מאליו.
ומי ששונא את אדלשטיין אפילו יותר מאשר את מקל, זה הזמן לצעוק "זאת לא חוכמה, היה לו את מקל!"

2. הוא לא "הד קייס", ולפני שכולם קופצים - בעיניי, יותר מאפי בירנבוים שקיבל את המשרה. אני חושב שאפי הרבה יותר שרוט ממנו. למעשה אני לא חושב שהוא הד קייס בכלל, לפחות לא בשנים האחרונות (נגיד.. 5?). אני רואה בו מאפיינים אחרים לגמרי מסתם "משוגע" שקופץ לו הפיוז בצורה בלתי צפויה. אני חושב שיש לו:
- תשוקה מטורפת למשחק (מטורפת בקטע טוב, לא מטורפת-מטורפת ).
- אידאולוגיה או איך שדיוויד היה אומר בגאווה - פילוסופיית כדורסל, דבר שיכול לפגוע בך בעולמות שהם יותר פוליטיים מענייניים.
- עקרונות אישיים ואנושיים ושהוא מאוד קשה קודם כל עם עצמו ואחרי זה גם עם הסביבה.
- חלק רס"רי צביקה שרף סטייל, אבל זה הולך ונרגע עם השנים.
הדברים האלה מתבטאים בשלל צורות, ולפחות חלקן נתפס כ"הד קייס".

3. אני מסכים עם רוב הדעות שלו, כשהוא שוטח את פילוסופיית הכדורסל שלו, כשהוא מנתח קבוצות, משחקים, שחקנים. זה שהוא התחיל לפרשן בטלוויזיה גרם לי להיחשף לדעות ולאישיות שלו הרבה יותר ממה שיכולתי קודם לכן. כמובן שאפשר ללבוש מסכות בטלוויזיה, אבל בכל זאת אחרי שבועות, חודשים, אפילו שנים של שידורים, יוצאת ממך איזו אמת, ואני גם אוהב את האופי שהוא מפגין, הוא גבר. נגיד מהפרשנויות של גרשון אני יודע שהוא עצלן וכל מה שהוא חושב עליו זה כסף, אוכל, רכילות, נשים והאדרה עצמית.

יכול להיות שתשאלו "מה הבאנו אותו לפרשן?", אבל זה לא קשור - חצי מהפורום פה היה רוצה לראות את האוזמן כג'נרל מנג'ר במקום ווייצ'יץ', ועל בסיס מה? למעט טיוס באשדוד (אחלה שיחוק), זה על בסיס הפרשנויות והדעות שהוא משמיע. אני יכול לומר לגבי גרשון שכשאימן את מכבי, מאוד אהבתי לשמוע את התשובות שלו למראיינים ואת הניתוחים שסיפק, בין אם כמפסיד או כמנצח. היום בעידן ה-"או-פו-פו-פו-פו" וה-"אני זה שאמרתי שזה מה שיקרה!!!11" הפתטי שלו זה פחות רלוונטי. ועדיין כשהוא וארז בחמישיות במסך מפוצל הולכים ראש בראש ומפרקים משחקים לגורמים - וואלה מעניין.

4. הוא פריק של המשחק, הוא ידען גדול, הוא מתעניין באיזה צבע תחתון לובש השחקן הבא שהוא צד, מכיר את המכללות ואת התוכניות האמריקאיות. אחד כזה שירים טלפון לעוזר מאמן בקומיוניטי קולג' שהשחקן עבר בו כדי לקבל חוות דעת.

5. השארתי דווקא לסוף את הסעיף המרכזי שהאחרים מתגמדים לעומתו - עבודת האימון שלו. אני חושב שספציפית השנים האחרונות הראו לי שהוא מאמן תותח. כל קבוצה שלו, בכל שנה, כולל הנבחרת, שרטה, שמרה, שיחקה חזק, שיחקה על החוזקות שלה ועל חולשות היריב, והוציאה מהשלם יותר מסך החלקים. גם אם הוא הביא 0 תארים, אני נהניתי לראות קבוצות שלו, וזה רחוק שנות דור ממה שאני יכול להגיד על רוב מאמני הליגה, ותמיד תהיתי לעצמי מה אם היה לו יותר תקציב ועומק.

אין בנ"ל איזו אופטימיות עיוורת, זה בסה"כ אומר שאני מעריך אותו מקצועית ומחבב אותו "אישית", אבל ברור לי שיכול להיות שזה יתפוצץ מהר מאוד, וגם אם כן, זה לא יאמר (בהכרח) שהוא מאמן גרוע. שום דבר בחיים האלה לא פשוט כמו שעושים אותו מעל דפי הפורום.

מאוד נכון, אהבתי את הפסקה אחרונה!

[jay]

כל הכבוד. הסכמתי עם כל מילה.

זה סתם בגלל שאתה a brother from another mother.

אם בא לכם עוד קצת פסיכולוגיה בגרוש...

2. לסעיף ה"הד קייס" אני רוצה להוסיף משהו שכבר כתבתי פה פעם - אני אישית מרגיש שהוא ממש השתנה בשנים האחרונות ועובר תהליך של לרדת מהעץ האידיאולוגי שלו של שחור או לבן והוא נהיה הרבה יותר דיפלומטי. זה התחיל בנבחרת ישראל, כלומר התחיל כנראה עוד קודם אבל אז נחשפנו לזה לראשונה, ומאז, דרך קריירת הפרשנות, תמיד שומעים בנאדם נלהב מצד אחד, אבל גם שקול, רציני, אחראי, אכפתי, קולגיאלי, כשזה נגמר במינוי למכבי.

וזה הזמן והמקום להזכיר שעוד קודם לכן, הוא סירב לתפקיד באמצע העונה אחרי שאמר בשידור שהוא מבחינתו לא מוכן להחליף אף מאמן באף קבוצה באמצע עונה. כמה מאמנים היו אומרים דבר כזה בשידור? כמה מאמנים היו עומדים במילה שלהם אחרי שאמרו דבר כזה וההזדמנות הכי גדולה בקריירה שלהם מגיעה? אולי אתם מסתכלים על זה בציניות, אני לא מצליח לחשוב על משהו אחר מלבד לב ארי וביצי ברזל יצוק.

הנקודה הזאת חשובה מפני שהיא עונה לכל אלה שטוענים שתוך בערך 2 דקות, הראש שלו מתפוצץ על/מווימס וגאודלוק. אני לא רואה את זה קורה. אני רואה אנשים חושבים שזה מה שהולך, ובפועל אני רואה אותו מחבק אותם מאחורי הקלעים, מדבר ללב שלהם, מדבר איתם כדורסל, וכן קונה אותם בכריזמה האנונימית שלו. ברור שיש פה ים משתנים מתערבים, כמו הצלחת הקבוצה, הדקות שהם יקבלו ומה לא. אבל זה מה שעומד מאחורי המחשבה שהוא יכול להצליח בגזרה הזו למרות המוניטין ה"מפוקפק".

6. יש משהו בתחושה של "זה הזמן שלו". טוז'ה נגע בזה וקרא לזה מומנטום. זה כמו שמכבי אוהבים להביא בני 28 כי זה +/- גיל השיא של שחקן, אז אדלשטיין אשכרה בגיל הנכון למאמן. זאת לא איזו אמת ברורה, אבל זו התחושה. העזיבה את עולם הקבוצות והמעבר לנבחרת ישראל וההצלחה איתה. הוא קיבל הכרה, לגיטימציה. הוכיח את עצמו ב"אירופה". "התנזר" מקבוצות, היה ג'נטלמן עם טבק. התמתן בדיבור, הכיר לעולם הכדורסל הישראלי את קו המחשבה שלו דרך הטלוויזיה. אם האוזמן היה ממונה למנג'ר, הוא ממילא היה ממנה את אדלשטיין, אז למה לבזבז זמן? שזאת דרך אחרת לומר שעוד איש מקצוע מוערך פה תופס ממנו בטירוף, וזה בהחלט צריך להיזקף לזכותו.

אני גם לא מסכים לזה שארז "בסך הכל עשה עבודה טובה ולכן מגיע לו צ'אנס". יש הרבה מאמנים ישראלים שעושים עבודה טובה. הינה שיבק העיף את מכבי שתי עונות ברציפות, אז הוא לא עשה עבדוה טובה? ויש עוד הרבה שאפשר לומר עליהם, שעשו עבודה לא פחות טובה מארז

עשה עבודה מעולה. אבל אם אנשים חושבים שהכריזמה של אדלשטיין לא תספיק לו כדי להדביק יחד אגו, אז תסלח לי אבל שיבק לא ישלים במכבי משחק אחד רשמי, ואנשים לא עיוורים לזה. רוצה לומר, זה לא רק עבודה טובה.

הוא לא אימן העונה. הנבחרת תחתיו שיחקה כדורסל נחמד, אבל מיושן, מלפני 30 שנה, עם הכי פחות נסיונות לשלוש מכל הקבוצות באליפות, וזה למרות שלא היה לנו סנטר. שיחקנו נגד שתי נבחרות חזקות, ובשני המשחקים הובסנו באופן פשוט מביך שוק אל ירך.

זה מה שהוא בחר לשחק עם הכלים שלו.
כמה שחקנים אתה יכול למנות אצלנו שאתה סומך עליהם שינצחו משחקים דרך שלשות? אני זוכר שניים, כספי ויבזורי. גם, לא באנקרים.
אם זה מתאים, וזה מביא אותנו לתוצאה, שישחק כדורסל מלפני 40 שנה. בשום מצב לא ראיתי שהנבחרת נתקעת בפנים וארז מתעקש להמשיך לשחק פנימה סתם כי הוא מיושן.
זה היה נראה לי מאוד טבעי פשוט כי אין לנו קטש-שפר-גורדון-ג'מצ'י-גודס. זה דור אחר. יש לנו אוחיון-מקל-טימור וכו'. לא הכי גרועים משלוש, אבל תשווה לדור ההוא.

ספציפית לגבי המשחקים, לגבי צרפת יש פערי רמות ששום מאמן לא יכול לסגור, אבל חשוב מזה, זה היה משחק ש"וויתרנו" עליו ומקל לא שיחק.
איטליה שחטה אותנו (ומקל נתן את המשחק הכי טוב שלו באליפות עם 20 נקודות), ולמרות שאני חושב שהפערים לא גדולים כמו מול הצרפתים, הוא פשוט קרעו אותנו מ-3 מטווחי אנביאיי. לא שזה היה משחק טוב שלנו.
בקיצור, באמת חבל שאדלשטיין לא עלה לאלי-הופים במקום השחקנים, אבל שום מאמן אחר לא היה עושה יותר בסבירות מאוד מאוד גבוהה, זה מזכיר לי איך מצפים מנבחרת הכדורגל שלנו לנצח את פורטוגל, וויילס וכו' (ואחרי זה השתיים האלה נפגשות ברבע או בחצי גמר אליפות אירופה). זה פשוט לא כוחות.
לעומת זאת מול הרוסים (שאני מניח שתספר שהיו סופר חלשים) והקבוצות שהיינו אמורים לנצח - ניצחנו. תיזכר איך שיבק הפסיד לאוקראינים. הכל יחסי.

[toja27]

כל הכבוד. הסכמתי עם כל מילה.

זה סתם בגלל שאתה a brother from another mother.

אם בא לכם עוד קצת פסיכולוגיה בגרוש...

2. לסעיף ה"הד קייס" אני רוצה להוסיף משהו שכבר כתבתי פה פעם - אני אישית מרגיש שהוא ממש השתנה בשנים האחרונות ועובר תהליך של לרדת מהעץ האידיאולוגי שלו של שחור או לבן והוא נהיה הרבה יותר דיפלומטי. זה התחיל בנבחרת ישראל, כלומר התחיל כנראה עוד קודם אבל אז נחשפנו לזה לראשונה, ומאז, דרך קריירת הפרשנות, תמיד שומעים בנאדם נלהב מצד אחד, אבל גם שקול, רציני, אחראי, אכפתי, קולגיאלי, כשזה נגמר במינוי למכבי.

וזה הזמן והמקום להזכיר שעוד קודם לכן, הוא סירב לתפקיד באמצע העונה אחרי שאמר בשידור שהוא מבחינתו לא מוכן להחליף אף מאמן באף קבוצה באמצע עונה. כמה מאמנים היו אומרים דבר כזה בשידור? כמה מאמנים היו עומדים במילה שלהם אחרי שאמרו דבר כזה וההזדמנות הכי גדולה בקריירה שלהם מגיעה? אולי אתם מסתכלים על זה בציניות, אני לא מצליח לחשוב על משהו אחר מלבד לב ארי וביצי ברזל יצוק.

הנקודה הזאת חשובה מפני שהיא עונה לכל אלה שטוענים שתוך בערך 2 דקות, הראש שלו מתפוצץ על/מווימס וגאודלוק. אני לא רואה את זה קורה. אני רואה אנשים חושבים שזה מה שהולך, ובפועל אני רואה אותו מחבק אותם מאחורי הקלעים, מדבר ללב שלהם, מדבר איתם כדורסל, וכן קונה אותם בכריזמה האנונימית שלו. ברור שיש פה ים משתנים מתערבים, כמו הצלחת הקבוצה, הדקות שהם יקבלו ומה לא. אבל זה מה שעומד מאחורי המחשבה שהוא יכול להצליח בגזרה הזו למרות המוניטין ה"מפוקפק".

6. יש משהו בתחושה של "זה הזמן שלו". טוז'ה נגע בזה וקרא לזה מומנטום. זה כמו שמכבי אוהבים להביא בני 28 כי זה +/- גיל השיא של שחקן, אז אדלשטיין אשכרה בגיל הנכון למאמן. זאת לא איזו אמת ברורה, אבל זו התחושה. העזיבה את עולם הקבוצות והמעבר לנבחרת ישראל וההצלחה איתה. הוא קיבל הכרה, לגיטימציה. הוכיח את עצמו ב"אירופה". "התנזר" מקבוצות, היה ג'נטלמן עם טבק. התמתן בדיבור, הכיר לעולם הכדורסל הישראלי את קו המחשבה שלו דרך הטלוויזיה. אם האוזמן היה ממונה למנג'ר, הוא ממילא היה ממנה את אדלשטיין, אז למה לבזבז זמן? שזאת דרך אחרת לומר שעוד איש מקצוע מוערך פה תופס ממנו בטירוף, וזה בהחלט צריך להיזקף לזכותו.

אני גם לא מסכים לזה שארז "בסך הכל עשה עבודה טובה ולכן מגיע לו צ'אנס". יש הרבה מאמנים ישראלים שעושים עבודה טובה. הינה שיבק העיף את מכבי שתי עונות ברציפות, אז הוא לא עשה עבדוה טובה? ויש עוד הרבה שאפשר לומר עליהם, שעשו עבודה לא פחות טובה מארז

עשה עבודה מעולה. אבל אם אנשים חושבים שהכריזמה של אדלשטיין לא תספיק לו כדי להדביק יחד אגו, אז תסלח לי אבל שיבק לא ישלים במכבי משחק אחד רשמי, ואנשים לא עיוורים לזה. רוצה לומר, זה לא רק עבודה טובה.

הוא לא אימן העונה. הנבחרת תחתיו שיחקה כדורסל נחמד, אבל מיושן, מלפני 30 שנה, עם הכי פחות נסיונות לשלוש מכל הקבוצות באליפות, וזה למרות שלא היה לנו סנטר. שיחקנו נגד שתי נבחרות חזקות, ובשני המשחקים הובסנו באופן פשוט מביך שוק אל ירך.

זה מה שהוא בחר לשחק עם הכלים שלו.
כמה שחקנים אתה יכול למנות אצלנו שאתה סומך עליהם שינצחו משחקים דרך שלשות? אני זוכר שניים, כספי ויבזורי. גם, לא באנקרים.
אם זה מתאים, וזה מביא אותנו לתוצאה, שישחק כדורסל מלפני 40 שנה. בשום מצב לא ראיתי שהנבחרת נתקעת בפנים וארז מתעקש להמשיך לשחק פנימה סתם כי הוא מיושן.
זה היה נראה לי מאוד טבעי פשוט כי אין לנו קטש-שפר-גורדון-ג'מצ'י-גודס. זה דור אחר. יש לנו אוחיון-מקל-טימור וכו'. לא הכי גרועים משלוש, אבל תשווה לדור ההוא.

ספציפית לגבי המשחקים, לגבי צרפת יש פערי רמות ששום מאמן לא יכול לסגור, אבל חשוב מזה, זה היה משחק ש"וויתרנו" עליו ומקל לא שיחק.
איטליה שחטה אותנו (ומקל נתן את המשחק הכי טוב שלו באליפות עם 20 נקודות), ולמרות שאני חושב שהפערים לא גדולים כמו מול הצרפתים, הוא פשוט קרעו אותנו מ-3 מטווחי אנביאיי. לא שזה היה משחק טוב שלנו.
בקיצור, באמת חבל שאדלשטיין לא עלה לאלי-הופים במקום השחקנים, אבל שום מאמן אחר לא היה עושה יותר בסבירות מאוד מאוד גבוהה, זה מזכיר לי איך מצפים מנבחרת הכדורגל שלנו לנצח את פורטוגל, וויילס וכו' (ואחרי זה השתיים האלה נפגשות ברבע או בחצי גמר אליפות אירופה). זה פשוט לא כוחות.
לעומת זאת מול הרוסים (שאני מניח שתספר שהיו סופר חלשים) והקבוצות שהיינו אמורים לנצח - ניצחנו. תיזכר איך שיבק הפסיד לאוקראינים. הכל יחסי.

זה סתם בגלל שאתה a brother from another mother.

יש מצב טוב האמת
ואתה כותב ומסביר נפלא לדעתי.

[בן82]

ראשית יש לארז צוות אימון מעולה. רמי הדר כעוזר מאמן זה בינגו וכולנו ראינו מה היכולות שלו. נכון, ההשפעה שלו כמאמן היא שונה מהשפעתו כעוזר, אבל מה שיש לו בראש לא הולך לשום מקום. יחד עם ליאור שארז מאוד מאוד מעריך, זה צוות מעולה בעיני.

ארז הוא בחור חכם, הוא מבין שזה הזמן שלו. כל קריירת האימון שלו, כל וידאו שצפה בו, כל שריקה במשרוקית שלו באימון בנוער, בקבוצות, בנבחרת - הכול הוביל אותו לרגע הזה. ואני סומך על ארז כבנאדם שיידע לעשות עם עצמו fine tuning ויידע להתאים את עצמו לקבוצה גדולה כמו מכבי. גם בלי לאמן בקבוצה בסדר הגודל הזה, ארז יודע בדיוק מה זה מכבי ומה זה הלחץ של לאמן שם כי הוא חי כדורסל ישראלי כל כך הרבה שנים, הוא חבר של פיני וכו'.
להסתכל אחורה על איך שהתנהג בקבוצות אחרות ולהחליט שבדיוק עם זה הוא בא למכבי זה לא נכון ולא שחור או ולבן. אנשים יודעים להתאים את עצמם לסיטואציות, ואני משוכנע שארז יידע לעשות את זה גם בצורה מעולה.

חוץ מזה, כל עוד אבי אבן לא על הספסל, הכול כבר יותר טוב.

[my man]

מגיע לכולכם באן ולו רק בגלל שמילא הייתם כותבים ארוך אבל גם לצטט את הפסקאות הארוכות האחד של השני?
אתם יודעים כמה זמן לקח לי רק לגלגל למטה את התגובות?

[toja27]

דרך אגב, רשום שארז וניקולה התרשמו ממנו ביחד במחנה הקיץ. שמתם לב שארז כבר במסיבת העיתונאים דאג לתת מילים טובות לניקולה ולהסיר מניקולה את כל התדמית הרעה שהצטיירה בתקשורת בשנתיים האחרונות? לדעתי זה גם מעשה ג'נטלמני וגם חכם מצידו. שיתוף פעולה חיובי וכבוד הדדי זה טוב לקבוצה.

[איתי-שגב]

דרך אגב, רשום שארז וניקולה התרשמו ממנו ביחד במחנה הקיץ. שמתם לב שארז כבר במסיבת העיתונאים דאג לתת מילים טובות לניקולה ולהסיר מניקולה את כל התדמית הרעה שהצטיירה בתקשורת בשנתיים האחרונות? לדעתי זה גם מעשה ג'נטלמני וגם חכם מצידו. שיתוף פעולה חיובי וכבוד הדדי זה טוב לקבוצה.

נראלי שעדיף לו לקחת את ניקולה ולהחליט ביחד (אם מביאים להם) במקום שהבעלים יתערבו.

[toja27]

דרך אגב, רשום שארז וניקולה התרשמו ממנו ביחד במחנה הקיץ. שמתם לב שארז כבר במסיבת העיתונאים דאג לתת מילים טובות לניקולה ולהסיר מניקולה את כל התדמית הרעה שהצטיירה בתקשורת בשנתיים האחרונות? לדעתי זה גם מעשה ג'נטלמני וגם חכם מצידו. שיתוף פעולה חיובי וכבוד הדדי זה טוב לקבוצה.

נראלי שעדיף לו לקחת את ארז ולהחליט ביחד (אם מביאים להם) במקום שהבעלים יתערבו.

עושה רושם שבהחתמה הזאת זה בדיוק מה שקרה.

[rc4991]

מכבי החליטו מראש כקונספט ללכת על מאמן ישראלי, החלטה מאוד מפגרת כמובן

[איתי-שגב]

אגב.. אני הייתי מעדיף בהרבה את שאראס. דמות הרבה יותר גדולה, נסיון ביורוליג עשיר (אמנם לא בתור מאמן, אבל עדיין) ופוטנציאל לדעתי הרבה יותר גדול. לא סתם ברצלונה רצו אותו על חשבון ברצוקאס.

[yanay21]

אגב.. אני הייתי מעדיף בהרבה את שאראס. דמות הרבה יותר גדולה, נסיון ביורוליג עשיר (אמנם לא בתור מאמן, אבל עדיין) ופוטנציאל לדעתי הרבה יותר גדול. לא סתם ברצלונה רצו אותו על חשבון ברצוקאס.

זה לא שארז אדלשטיין הוא רגוע ובעל מזג נוח, אבל הוא מכיר יותר טוב את הנפשות הפועלות לעומת שאראס. מכבי לא התנהלה, גם בשנותיה הטובות, כמו מועדון מקצועי לחלוטין. הסמכויות של המאמן לא ברורות.
בנוסף, להגיד שברצלונה רצו את שאראס על חשבון ברצוקאס לא אומר הרבה. כי ברצלונה סמכו במשך שנים על מאמן עלוב כמו צ'אבי פסקוואל, וריאל, העשירה והמוכשרת ממנה, סמכה על פבלו לאסו, שהוא אפס שאין לתאר.

[roy1000]

אני חושב שהסגל שמכבי בנו מותיר לארז סיכוי מאוד נמוך להצליח. חוץ מאוחיון אין לו אף "חייל" בסגל שיבצע את תוכנית המשחק שלו. אני לא חושב שגאודלוק, ווימס וראד יספרו אותו. ארז מאמן מאוד מוכשר, אבל הוא לא מתאים לאמן את סוג הקבוצה שנבניתה פה וחבל. בקונסטלציה אחרת אני חושב שהוא היה יכול להצליח במכבי, אבל בצורה הנוכחית של הקבוצה אני חושב שזה ייגמר מהר ורע. גם העובדה שיש לו חוזה רק לשנה די מבטיחה את זה שבמכבי לא יהססו להפיל עליו את התיק.

[felix_r]

זה מה שהוא בחר לשחק עם הכלים שלו.
כמה שחקנים אתה יכול למנות אצלנו שאתה סומך עליהם שינצחו משחקים דרך שלשות? אני זוכר שניים, כספי ויבזורי. גם, לא באנקרים.
אם זה מתאים, וזה מביא אותנו לתוצאה, שישחק כדורסל מלפני 40 שנה. בשום מצב לא ראיתי שהנבחרת נתקעת בפנים וארז מתעקש להמשיך לשחק פנימה סתם כי הוא מיושן.
זה היה נראה לי מאוד טבעי פשוט כי אין לנו קטש-שפר-גורדון-ג'מצ'י-גודס. זה דור אחר. יש לנו אוחיון-מקל-טימור וכו'. לא הכי גרועים משלוש, אבל תשווה לדור ההוא.

ספציפית לגבי המשחקים, לגבי צרפת יש פערי רמות ששום מאמן לא יכול לסגור, אבל חשוב מזה, זה היה משחק ש"וויתרנו" עליו ומקל לא שיחק.
איטליה שחטה אותנו (ומקל נתן את המשחק הכי טוב שלו באליפות עם 20 נקודות), ולמרות שאני חושב שהפערים לא גדולים כמו מול הצרפתים, הוא פשוט קרעו אותנו מ-3 מטווחי אנביאיי. לא שזה היה משחק טוב שלנו.
בקיצור, באמת חבל שאדלשטיין לא עלה לאלי-הופים במקום השחקנים, אבל שום מאמן אחר לא היה עושה יותר בסבירות מאוד מאוד גבוהה, זה מזכיר לי איך מצפים מנבחרת הכדורגל שלנו לנצח את פורטוגל, וויילס וכו' (ואחרי זה השתיים האלה נפגשות ברבע או בחצי גמר אליפות אירופה). זה פשוט לא כוחות.
לעומת זאת מול הרוסים (שאני מניח שתספר שהיו סופר חלשים) והקבוצות שהיינו אמורים לנצח - ניצחנו. תיזכר איך שיבק הפסיד לאוקראינים. הכל יחסי.

אני ממש לא מסכים איתך באף נקודה!

זה לא מה שהוא בחר, אלא מה שהוא יודע. ארז אוהב כדורסל מיושן, בלי הרבה קליעה לשלוש, ובגלל זה הגארד האהוב עליו בישראל הוא דווקא לימונד. היה לו את יבזורי בסגל, אבל ארז כמעט ולא שיתף אותו, למרות הבעיה בקליעה מבחוץ שהייתה לנבחרת.

הכדורסל הזה לא הביא שום תוצאות מיוחדות. להזכירך, באליפות האחרונה היו יותר קבוצות משתתפות מאשר בדרך כלל, ככה שאדלשטיין לא הביא את ישראל לדירוג גבוה יותר. זה לא שהעפלנו ל 8 הגדולות.

היה לנו גם מזל עם סדר המשחקים. להזכירך, פינלנד שיחקה הארכה מול אותה צרפת האמתנית, ולכן למחרת הגיעה למשחק מול ישראל סחוטה לחלוטין. גם פולין, אותה ניצחנו, שיחקה קודם משחק צמוד עם צרפת.

את אותה איטליה, שנתנה 30 בראש לנבחרת של ארז, ניצחנו במפגשים הקודמים, אז בוא לא נעשה ממנה יותר ממה שהיא. הינה, קח דוגמא:
http://www.fibaeurope.com/compID_qMRZdY ... -13-5.html

[וכן, הרוסים היו עם החמישיה השלישית שלהם]

וגם אם הנבחרות כמו צרפת ואיטליה חזקות מישראל, אז זה לא אומר שאדלשטיין חייב לקבל תבוסות. איך אתה מצפה שיביא הישגים עם מכבי? נראה לך שביורוליג נפגוש רק יריבות נחותות?

ואל תביא לי את הכדורגל לפה. אין שום קשר.

[בן82]

ארז אף פעם לא הצליח בגדול כי לא היו לו כלים גדולים. יש הבדל בין שחקני טופ יורוליג ליניב גרין וגילי מוסינזון.
כדורסל הוא יודע ובסוף זה הכי חשוב. זה שהובסנו מול איטליה לא אומר שהוא לא יכול להצליח במכבי. זה היופי בספורט, גם אלוף יכול לסבול מיום רע וגם אנדרדוג יכול להצליח.
מה שבטוח זה שזו השנה החשובה בקריירה שלו והיא תחלק אותה ללפני מכבי ואחרי מכבי.

[felix_r]

ארז אף פעם לא הצליח בגדול כי לא היו לו כלים גדולים. יש הבדל בין שחקני טופ יורוליג ליניב גרין וגילי מוסינזון.
כדורסל הוא יודע ובסוף זה הכי חשוב. זה שהובסנו מול איטליה לא אומר שהוא לא יכול להצליח במכבי. זה היופי בספורט, גם אלוף יכול לסבול מיום רע וגם אנדרדוג יכול להצליח.
מה שבטוח זה שזו השנה החשובה בקריירה שלו והיא תחלק אותה ללפני מכבי ואחרי מכבי.

מאז הונהג הפיינל-פור, יש פה לא מעט מאמנים שזכו באליפויות עם קבוצות קטנות. יש גם מאמנים שזכו בגביעים עם קבוצות קטנות. ארז הוא לא אחד מהם...

גם ביורוליג מכבי לא תהיה הקבוצה הכי עשירה, אבל ארז יהיה חייב ללמוד לנצח גם קבוצות עשירות יותר, אחרת אין לו מה לעשות במכבי

[jay]

אני חושב שהסגל שמכבי בנו מותיר לארז סיכוי מאוד נמוך להצליח. חוץ מאוחיון אין לו אף "חייל" בסגל שיבצע את תוכנית המשחק שלו. אני לא חושב שגאודלוק, ווימס וראד יספרו אותו. ארז מאמן מאוד מוכשר, אבל הוא לא מתאים לאמן את סוג הקבוצה שנבניתה פה וחבל. בקונסטלציה אחרת אני חושב שהוא היה יכול להצליח במכבי, אבל בצורה הנוכחית של הקבוצה אני חושב שזה ייגמר מהר ורע. גם העובדה שיש לו חוזה רק לשנה די מבטיחה את זה שבמכבי לא יהססו להפיל עליו את התיק.

יש לו חיילים: אוחיון, פניני וגם מקל פורע החוק הידוע לשמצה. פלוס רשימה של שחקנים שיהיו לו נוחים מהיכרות שלנו עם האופי שלהם: סמית', לנדסברג, אלכסנדר. סביר להניח שסילי וצירבאס גם. שלא נדבר על הנדריקס ורוצ'סטי אבל אתה צודק שאין כאלה בשחקנים המובילים: גאודלוק, ווימס, ראד (מילר). למרות שווימס מסתמן כסופר חיובי (עוזר לבודד את הגורמים האגואיסטים). אבל מספיק עם האופטימיות המתפרצת שלי, נתרכז בפסימיות הריאלית שלך - אתה יכול לענות לי בכנות כמה כבוד אתה חושב היו מקבלים מאותה רביעייה בדיוק ברצוקאס או טרנקיירי, באותה משבצת במכבי? אתה לא מסכים שאדלשטיין וטרנקיירי (מילא ברצוקאס, מעוטר מלפני כמה שנים) שניהם אנונימיים במידה שווה ספציפית אל מול 3-4 השחקנים האלה? כי אני פשוט לא רואה שום מצב שהם עקבו אחר הקריירה שלו ומעריכים את פועלו. ואני מת על טרנקיירי, שיהיה ברור.

לא יהססו להפיל עליו את התיק - ברור שלא יהססו! וברור לכל הצדדים, כולל תקשורת וקהל! בייחוד שהוא בא אחרי עונת גודס-טבק. זה דווקא חלק נורא מעניין בכל העסקה הזאת. ועם כל זאת, אתה לא חושב שיש משהו בריא + מעורר הערכה בזה שאדלשטיין סירב להחליף את טבק באמצע העונה, בזה שהלכו עליו בסוף העונה למרות הסירוב ולא שיחקו אותה נעלבים, וזה שהוא זה שהתעקש על חוזה לעונה אחת (ובכלל לא משנה כרגע אם תטען שהם בכל מקרה לא היו נותנים לו יותר, שטענה כזאת אגב מוסיפה לטענה שלי שהוא השתפר בכל העניין הפוליטי)?

אני ממש לא מסכים איתך באף נקודה!

זה לא מה שהוא בחר, אלא מה שהוא יודע. ארז אוהב כדורסל מיושן, בלי הרבה קליעה לשלוש, ובגלל זה הגארד האהוב עליו בישראל הוא דווקא לימונד. היה לו את יבזורי בסגל, אבל ארז כמעט ולא שיתף אותו, למרות הבעיה בקליעה מבחוץ שהייתה לנבחרת.

הכדורסל הזה לא הביא שום תוצאות מיוחדות. להזכירך, באליפות האחרונה היו יותר קבוצות משתתפות מאשר בדרך כלל, ככה שאדלשטיין לא הביא את ישראל לדירוג גבוה יותר. זה לא שהעפלנו ל 8 הגדולות.

היה לנו גם מזל עם סדר המשחקים. להזכירך, פינלנד שיחקה הארכה מול אותה צרפת האמתנית, ולכן למחרת הגיעה למשחק מול ישראל סחוטה לחלוטין. גם פולין, אותה ניצחנו, שיחקה קודם משחק צמוד עם צרפת.

את אותה איטליה, שנתנה 30 בראש לנבחרת של ארז, ניצחנו במפגשים הקודמים, אז בוא לא נעשה ממנה יותר ממה שהיא. הינה, קח דוגמא:
http://www.fibaeurope.com/compID_qMRZdY ... -13-5.html

[וכן, הרוסים היו עם החמישיה השלישית שלהם]

וגם אם הנבחרות כמו צרפת ואיטליה חזקות מישראל, אז זה לא אומר שאדלשטיין חייב לקבל תבוסות. איך אתה מצפה שיביא הישגים עם מכבי? נראה לך שביורוליג נפגוש רק יריבות נחותות?

ואל תביא לי את הכדורגל לפה. אין שום קשר.

אבל למה להעליב? אפילו לא נקודה אחת?

ההוכחה שהבאת לאהבה של אדלשטיין לא נכונה בעיניי, לימונד הוא ככל הנראה קלע השלשות הכי טוב בסגל הנבחרת אחרי כספי ויבזורי. הוא לא כזה יציב, אבל עדיין, זורק משלוש וקולע באחוזים טובים. הכנסת אותו לטיעון כאילו הוא מנגר משם. אני גם חושב שהוא אוהב אותו, אבל לא הכי. אם היה הכי אוהב אותו, מקל ואוחיון לא היו משחקים יותר ממנו באליפות הזו, הוא בא רק אחרי השניים האלה. אפילו דוסון קיבל יותר דקות מול איטליה. והסיבה שאני חושב שהוא אוהב אותו, היא שהוא אחד הגארדים השומרים והאתלטים הטובים שיש לישראל, שהוא משחק חזק ואגרסיבי, וכן, גם לא מפחד מהצבע. ולא בגלל שהוא "בלי הרבה קליעה לשלוש", זה ניתוח סופר שטחי.

הפסדנו לאיטליה חזקה יותר, כשאנחנו, ישראל, חלשים יותר. בלינלי, אראדורי, ג'נטילה, גלינארי, ברניאני, דאטומה, מלי, האקט > ברניאני, גלינארי, בלינלי, דאטומה, האקט. סה"כ דומה, אבל סגל חזק ובשל יותר לדעתי. כל האליפות זה הרגיש שיש לנו רמה 1: כספי, אליהו ומקל (ופישר כתלות במצב רוח). ואז כל השאר. ובמשחק המכריע מול איטליה, רק מקל הופיע. לא מוריד מאדלשטיין את האחריות, הוא היה צריך לדאוג שכקבוצה נראה טוב יותר, אבל האחרים נראו כאילו הם לא לרמה הזו. את צרפת קיטלגתי כמישהי עם פערי רמות שכמעט בלתי אפשר לכפר עליהם, את איטליה לא קיטלגתי ככה, יש פה עניין של יום נתון, ואין ספק שהתפרקנו מולם, בלי קשר לכל ההנחות שעשיתי לנו.

לגבי העובדה שאדלשטיין לא חייב לקבל תבוסות - ברור שלא חייב! זה היה מבאס. זאת לחלוטין לא הייתה הצלחה מסחררת. לבוסניה הפסדנו משחק סופר צמוד, שהיה יכול ללכת לפה או לשם, על צרפת ויתרנו (שזה יכול להיות דיון בפני עצמו), וזה הכריח אותנו להפתיע מול איטליה, ובמקום זה קיבלנו תבוסה. שנינו רואים את אותן תוצאות ואותן עובדות, פשוט מפרשים אותן אחרת לגמרי. אני לצורך העניין נכנסתי לאליפות הזאת עם הטראומה של האליפות הקודמת, אני מזכיר לך הפסדים לבריטניה(!), אוקראינה(!) וגרמניה. וכשאתה שואל למה מכבי לא לקחו את שיבק אחרי שעשה עבודה נפלאה בליגה אז אני מבטיח לך שבין היתר הם לא שכחו לו את הקמפיין האירופאי הזה. ודבר שני, אני חושב שהסגל שלנו נחלש עם השנים, והפער בין 3-4 השחקנים המובילים לשאר גדול.

גם ביורוליג מכבי לא תהיה הקבוצה הכי עשירה, אבל ארז יהיה חייב ללמוד לנצח גם קבוצות עשירות יותר, אחרת אין לו מה לעשות במכבי

מדויק.

[LIAV10]

איזה קודחים

[roy1000]

פניני הוא לא חייל ובכלל לא רלוונטי לצורך העניין. מקל הוא כוכב NBA. אלכסנדר וסילבן הם נוחים? באמת?

אני חושב שכל שחקן בודק ויודע בדיוק מי המאמן שלו ומה הוא עשה. אני חושב שמאמן שאימן את באמברג יזכה ליותר כבוד ממאמן שאימן את הפועל תל אביב.

ארז מעולם לא התמודד בהצלחה עם שחקנים מהסוג שמכבי הביאה.