בארץ 4 (העיירה מוצפת)

[LIAV10]

ביבי תקיף.

[Holiday_Armadillo]

ביבי תקיף.

ג'ינג'י רצח

[שועל]

[yanay21]

לא מצליח להוציא את הקישור הספציפי לפוסט, אבל נכתב ע"י עומר גנדלר, הוא חוזר על חלק מהדברים שכבר נאמרו, אבל יש כמה דברים מעניינים. באופן כללי, למי שיש פייסבוק, ממליץ לעקוב. זה הפייסבוק שלו : https://www.facebook.com/omer.gendler?fref=ts

"כמה דברים שצריך לדעת על ההחלטה במועצת הביטחון:
תוקף מחייב - להחלטה אין תוקף מחייב, היא המלצה בלבד. מועצת הביטחון יכולה לפעול במספר צורות, אחת מהן כמו שהיה אתמול, לפי פרק 6 למגילת האומות המאוחדות. פרק 6 הוא פרק העוסק בהמלצות, הצהרות ותיווך לגבי סכסוכים, הוא אינו מחייב ואינו כופה או פוגע בריבונות המדינות. רק החלטות העוברות דרך המנדט של פרק 7 למגילה הן החלטות מחייבות הדורשות התערבות בינלאומית של המועצה.
אז מה הסיפור? - קודם כל אף מדינה לא אוהבת שמגנים אותה או מעירים לה, אפילו אם מדובר בהמלצה והצהרה בלבד. אבל הבעיה המרכזית היא מה עושים עם אותן המלצות. זה נכון שלמעוצה אין שיניים ואין יכולת להפעיל את ההחלטה באופן עצמאי. אבל לשאר מדינות העולם והמוסדות הבינלאומיים שמורה הזכות לאמץ את ההמלצה ולהפעיל אותה במסגרת הריבונית שלהן. כך בדרך כלל עושים בתי המשפט והטריבונלים הבינלאומיים, מדינות מסוימות, ארגונים כמו האיחוד האירופי, או אפילו קרנות פנסיה ממשלתיות לגבי חסר והשקעה.
תקדים? - האמת שלא. עשרות החלטות נגד ישראל הקשורות לסוגיה הפלסטינית עברו במועצת הביטחון ללא וטו אמריקאי וללא התנגדות. כמו: 242 (1967), 338 (1973), 446 (1979), 452 (1979), 465 (1980), 476 (1980), 478 (1980), 1397 (2002), 1515 (2003) ו-1850 (2008). אפשר לראות שזה קרה לכל ראשי ממשלת ישראל ובקדנציה של כמעט כל נשיאי ארצות הברית. דווקא תחת ממשל אובמה עברו הכי פחות החלטות כאלו במועצת הביטחון.
אז על מה הרעש - התזמון, הניסוח והצורה. ההחלטה הפעם חריפה יותר במילים בהן היא משתמשת, התזמון שלה המתרחש בסוף כהונתו של הנשיא והצורה בה הדבר גם נתפס כמחטף שעולה ברגע האחרון למועצה. בתקופה בה הסוגייה הישראלית-פלסטינית היא באמת כבר לא מרכז הבמה של הפוליטיקה הבינלאומית, ובעיקר היחסים המעורערים בין ראש ממשלת ישראל לבין נשיא ארצות הברית שנותנים להחלטה מעטפת אישית ובכך מקצינים את האירוע.
צביעות - ברור שיש צביעות. מי שחושב שמועצת הביטחון היא גוף נקי מאינטרסים ומצביעות לא מבין את החוק הבינלאומי. המשפט הבינלאומי לא מחפש צדק, הוא מחפש יציבות, איך לדאוג שלא תפרוץ עוד מלחמת עולם. הוא מראש נוצר כמשפט פוליטי שנקבע על ידי המנצחים של מלחמת העולם השנייה במטרה לשמר את מעמדם. הרי הרעיון שלחמש מדינות יש זכות וטו, ולכן הן בפועל לא צריכות לקיים את החוקים שהן כתבו, הוא ההבנה שהחוק לא שווה בפני כולם. מיותר כמובן גם לציין שלפחות לארבע מדינות מתוך חברות המועצה יש התנחלויות או שטחים במחלוקת לפי החוק הבינלאומי אשר רק בעקבות זכות הוטו שלהן או של בעלות בריתן החלטה לגביהן לעולם לא תעבור במועצת הביטחון.
מה יעשה טראמפ? – זו שאלת מיליון הדולר.
א. אפשר להתעלם מההחלטה. כמו שאמרתי זו אינה ההחלטה הראשונה של המועצה נגד ישראל, קדמו לה החלטות רבות, מחלקן ישראל התעלמה ועם חלקן היא שיתפה פעולה.
ב. הוא יכול לבטל אותה. מהלך לא פשוט שדורש פעולה דיפלומטית של ארצות הברית במועצה כולל השגת רוב, אבל כמו שראינו בשנת 2016 בפוליטיקה העכשווית הכל אפשרי.
ג. יש איזו הצעה שמסתובבת כבר שנים בקרב חוגים בימין האמריקני, בעיקר מאז המלחמה בעיראק של 2003, של נסיגה מהאו"ם. יש גם מהלך דומה שעושה ארצות הברית במקרה של אונסק"ו. לכן מצד אחד זה אפשרי וזה אכן ייפגע בלגיטימיות של החלטות האו"ם. מצד שני יש כלל אצבע שאומר שעדיף להיות חלק ממועדון מסוים גם אם הוא נגדך מאשר לא להיות בו בכלל."

[MTA2311]

לא מצליח להוציא את הקישור הספציפי לפוסט, אבל נכתב ע"י עומר גנדלר, הוא חוזר על חלק מהדברים שכבר נאמרו, אבל יש כמה דברים מעניינים. באופן כללי, למי שיש פייסבוק, ממליץ לעקוב. זה הפייסבוק שלו : https://www.facebook.com/omer.gendler?fref=ts

"כמה דברים שצריך לדעת על ההחלטה במועצת הביטחון:
תוקף מחייב - להחלטה אין תוקף מחייב, היא המלצה בלבד. מועצת הביטחון יכולה לפעול במספר צורות, אחת מהן כמו שהיה אתמול, לפי פרק 6 למגילת האומות המאוחדות. פרק 6 הוא פרק העוסק בהמלצות, הצהרות ותיווך לגבי סכסוכים, הוא אינו מחייב ואינו כופה או פוגע בריבונות המדינות. רק החלטות העוברות דרך המנדט של פרק 7 למגילה הן החלטות מחייבות הדורשות התערבות בינלאומית של המועצה.
אז מה הסיפור? - קודם כל אף מדינה לא אוהבת שמגנים אותה או מעירים לה, אפילו אם מדובר בהמלצה והצהרה בלבד. אבל הבעיה המרכזית היא מה עושים עם אותן המלצות. זה נכון שלמעוצה אין שיניים ואין יכולת להפעיל את ההחלטה באופן עצמאי. אבל לשאר מדינות העולם והמוסדות הבינלאומיים שמורה הזכות לאמץ את ההמלצה ולהפעיל אותה במסגרת הריבונית שלהן. כך בדרך כלל עושים בתי המשפט והטריבונלים הבינלאומיים, מדינות מסוימות, ארגונים כמו האיחוד האירופי, או אפילו קרנות פנסיה ממשלתיות לגבי חסר והשקעה.
תקדים? - האמת שלא. עשרות החלטות נגד ישראל הקשורות לסוגיה הפלסטינית עברו במועצת הביטחון ללא וטו אמריקאי וללא התנגדות. כמו: 242 (1967), 338 (1973), 446 (1979), 452 (1979), 465 (1980), 476 (1980), 478 (1980), 1397 (2002), 1515 (2003) ו-1850 (2008). אפשר לראות שזה קרה לכל ראשי ממשלת ישראל ובקדנציה של כמעט כל נשיאי ארצות הברית. דווקא תחת ממשל אובמה עברו הכי פחות החלטות כאלו במועצת הביטחון.
אז על מה הרעש - התזמון, הניסוח והצורה. ההחלטה הפעם חריפה יותר במילים בהן היא משתמשת, התזמון שלה המתרחש בסוף כהונתו של הנשיא והצורה בה הדבר גם נתפס כמחטף שעולה ברגע האחרון למועצה. בתקופה בה הסוגייה הישראלית-פלסטינית היא באמת כבר לא מרכז הבמה של הפוליטיקה הבינלאומית, ובעיקר היחסים המעורערים בין ראש ממשלת ישראל לבין נשיא ארצות הברית שנותנים להחלטה מעטפת אישית ובכך מקצינים את האירוע.
צביעות - ברור שיש צביעות. מי שחושב שמועצת הביטחון היא גוף נקי מאינטרסים ומצביעות לא מבין את החוק הבינלאומי. המשפט הבינלאומי לא מחפש צדק, הוא מחפש יציבות, איך לדאוג שלא תפרוץ עוד מלחמת עולם. הוא מראש נוצר כמשפט פוליטי שנקבע על ידי המנצחים של מלחמת העולם השנייה במטרה לשמר את מעמדם. הרי הרעיון שלחמש מדינות יש זכות וטו, ולכן הן בפועל לא צריכות לקיים את החוקים שהן כתבו, הוא ההבנה שהחוק לא שווה בפני כולם. מיותר כמובן גם לציין שלפחות לארבע מדינות מתוך חברות המועצה יש התנחלויות או שטחים במחלוקת לפי החוק הבינלאומי אשר רק בעקבות זכות הוטו שלהן או של בעלות בריתן החלטה לגביהן לעולם לא תעבור במועצת הביטחון.
מה יעשה טראמפ? – זו שאלת מיליון הדולר.
א. אפשר להתעלם מההחלטה. כמו שאמרתי זו אינה ההחלטה הראשונה של המועצה נגד ישראל, קדמו לה החלטות רבות, מחלקן ישראל התעלמה ועם חלקן היא שיתפה פעולה.
ב. הוא יכול לבטל אותה. מהלך לא פשוט שדורש פעולה דיפלומטית של ארצות הברית במועצה כולל השגת רוב, אבל כמו שראינו בשנת 2016 בפוליטיקה העכשווית הכל אפשרי.
ג. יש איזו הצעה שמסתובבת כבר שנים בקרב חוגים בימין האמריקני, בעיקר מאז המלחמה בעיראק של 2003, של נסיגה מהאו"ם. יש גם מהלך דומה שעושה ארצות הברית במקרה של אונסק"ו. לכן מצד אחד זה אפשרי וזה אכן ייפגע בלגיטימיות של החלטות האו"ם. מצד שני יש כלל אצבע שאומר שעדיף להיות חלק ממועדון מסוים גם אם הוא נגדך מאשר לא להיות בו בכלל."

מעניין, תודה

[MaccabiTA]

תודה על השיתוף ינאי

[yanay21]

קצת איכות בפורום

[MTA2311]

קצת איכות בפורום

הייתי רציני

[yanay21]

קצת איכות בפורום

הייתי רציני

גם אני

[my man]

ינאי תודה על השיתוף.

[איתי-שגב]

ינאי על תודה השיתוף.

[MaccabiTA]

ינאי תודה על הטפטוף

[MTA2311]

ינאי תודה על הטפטוף

באן גבר

[MaccabiTA]

ינאי תודה על הטפטוף

באן גבר

בדיוק התחיל לרדת גשם חלש

[MTA2311]

ינאי תודה על הטפטוף

באן גבר

בדיוק התחיל לרדת גשם חלש

הצלחתי להבין מההקשר

[MaccabiTA]

ינאי תודה על הטפטוף

באן גבר

בדיוק התחיל לרדת גשם חלש

הצלחתי להבין מההקשר

איזה ב"ר

[MTA2311]

ינאי תודה על הטפטוף

באן גבר

בדיוק התחיל לרדת גשם חלש

הצלחתי להבין מההקשר

איזה ב"ר

מפוספס בתור חוקר

[MaccabiTA]

באן גבר

בדיוק התחיל לרדת גשם חלש

הצלחתי להבין מההקשר

איזה ב"ר

מפוספס בתור חוקר

החוקר ג׳ורג׳ ממש

[MTA2311]

בדיוק התחיל לרדת גשם חלש

הצלחתי להבין מההקשר

איזה ב"ר

מפוספס בתור חוקר

החוקר ג׳ורג׳ ממש

וזה עוד באן גבר

[MaccabiTA]

הצלחתי להבין מההקשר

איזה ב"ר

מפוספס בתור חוקר

החוקר ג׳ורג׳ ממש

וזה עוד באן גבר

מה? די נו
זה היה רפרנס יפה