הרבה זמן לא עשיתי סיכום משחק... נראה לי שזאת הזדמנות טובה...
ת'אמת? אני אופטימיסט חסר תקנה אבל היתה לי תחושה רעה לגבי המשחק הזה, מכבי לא שיחקה טוב כבר שלושה שבועות, ביחד עם הארנה והדחיפה של הקהל שלהם (פחחחחח) המשחק יכל ללכת לכיוונים לא רצויים מבחינתנו, אתמול הייתי לחוץ במשך כל היום, גם בדרך אמרתי לחברים שלי שאני מקווה שזה יגמר טוב ולא כמו בגמר גביע ווינר (קשה לי לראות אדומים שמחים לי מול העיניים, שם באמת שקצת איבדתי את זה...)
בכל מקרה יצאנו למלחמה, בדרך לירושלים היו רק מספר שאריות של גושי שלג (חשבתי שיהיו הרבה יותר) מצאנו אחלה חנייה ליד הארנה ומצאנו את דרכנו בפנים.
בהתחלה כמעט לא פרסנו את התפאורה כי הנשיא היה צריך לעבור, אבל בסופו של דבר זה הסתדר...בכל מקרה היו תפאורות גאוניות אתמול (אלוף אירופה על רגל אחת, על שתי רגליים לא עוברים שלב באירופה)
מתחיל המשחק, מכבי בשוק מטורף, ואני מתחיל לחשוש שכאשר יגורתי בא לי אבל פארגו הוכיח כבר מההתחלה שהוא הגיע והוציא אותנו מהבור.
המשחק היה די שקול ונדנדנה לשני הצדדים (גם ברבע השני) כאשר מכבי בד"כ שמרה על יתרון קטן (בגלל שריקות קצת הזויות של השופטים על פאולים שלא קשורים למשחק לדעתי).
את מה שקרה ברבע השלישי לא צפיתי, מכבי פשוט שמרה מדהים והיתה ראשונה לכל כדור, בעוד ירושלים איבדה את הראש. זה היה נראה כאילו כל מטאטא יורה ואכן היינס צלף עם הבאזר ל-18 הפרש.
כמו שציינו פה, ישר עלה לי בראש הגמר המקולל ההוא שהצלחנו להפסיד אחרי שהובלנו בפער הזה (מסתבר שגם באותה תוצאה בסיום הרבע השלישי) אבל אוחיון בשלשה אדירה (אחרי שהלפרין הוריד ל-11) השאיר את הגביע צבוע צהוב.
אני שומע הרבה בתקשורת על כך שלא כיף לקחת תארים במכבי, אחרי אתמול, אני לא חושב שאפשר לומר דבר כזה. ראו שהשחקנים פשוט שמחו (פארגו אשכרה עמד על הגדר וחגג, יוגב עשה עם הקהל "מכבי זה אצלי בלב")
"אנחנו אלופי אירופה- לאדומים אין שום דבר"
התחלנו את הספירה לקראת התואר ה200

נ.ב.- ועוד מילה על האיש הגדול, הוא הקריב בשבילנו כ"כ הרבה, ועלה לשחק המון פעמים חולה/פצוע/זריקות וכד' ככה שאני לא יכול להאמין לתקשורת שהוא לא רצה להיות במשחק הזה.