jol9 כתב:חביב אורנג'ד כתב:asafb96 כתב:אתה מבין? זה ההבדל בנינו. שאנחנו חושבים על גארדים אמריקאים אתלטיים שעברו פה, אתה חושב קאמינגס, אני חושב פארגו

אגב, קאמינגס הגיע למכבי הישר מהטופ 16 של היורוליג אחרי ארבע עונות טובות באירופה (מתוכן, שתיים ביורוליג), שלוש עונות בNBA (שכללו עונת רוקי טובי מאוד) ובחירה בסיבוב הראשון בדראפט.
עוד דוגמא לשחקן "מנוסה" ו"מוכח" שגם "הצליח" כאן....
מנגד היו כאן:
פיליקס הצעיר והרענן, מלא הפוטנציאל
רודני ווייט חסר הנסיון האירופאי אבל מלא בפוטנציאל וכשרון
ג'ייסון וויליאמס רגע לפני הפריצה המיוחלת
די בראון אף הוא בגיל המושלם ולפני הפריצה הגדולה
ואחרים
לא רק שאתה עושה פה עירבוב, אלא מוסיף אליו דברים שלא נאמרו מעולם.
פיליקס הגיע לכאן כברירת מחדל של ברירות המחדל. אף אחד לא טען אז שהוא מלא פוטנציאל והוא מעולם לא היה שחקן טוב.
ג'ייסון ווילימאס הגיע ע"י מאמן חלש שלא הבין הרבה, וגם ככה היה חלק מקונספט של זרים זולים שנועדו לאפשר החתמתו יקרות בעמדות אחרות.
די בראון בכלל הגיע לכאן באמצע העונה וגם הוא כברירת מחדל ובכלל לא צופה ממנו ליותר מדי.
קאמניגס היה האופציה הראשונה (או לפחות, בין האופציות הראשונות) של הצוות המקצועי באותו קיץ והצפיות גם היו בהתאם. שרף העדיף אותו על-פני טארל מקינטייר (כך לפחות לפי דבריו של שרף), בגלל חוסר הנסיון של מקינטייר. בדיעבד, ההחלטה של שרף היתה הרת אסון.
אגב, אחוזי ההצלחה של שחקנים צעירים ולא מנוסים שנבחרו ע"י מאמן טוב ולא הובאו כברירות מחדל, הם הרבה יותר גבהוים מאילו של השחקנים המנוסים וה"מוכחים" שנחתו כאן בניסבות שונות.