NBA PLAYOFFS 2017

[roy1000]

נו באמת. אתה צריך הוכחה טובה מזו? הקיצוניות והתנודות ביכולת הם ה-סימן. נשים לרגע בצד את העובדה שהוא עצמו חזר ואמר שהוא לא שם מבחינה רגשית/מנטלית, אתה מכיר מישהו שמקרה כזה לא היה משפיע עליו? ברצינות, די כבר עם המנטרה המגוחכת הזאת.

זה לא חייב תמיד להשפיע לרעה, אבל עובדתית - זה משפיע עליו כמעט לכל אורך הפלייאוף בצורה כזאת או אחרת. את המשחק הטוב ביותר שלו העונה הוא סיפק ביום שאחותו הייתה אמורה לחגוג יום הולדת. ואת ההשפעה לרעה אפשר לראות בנתון הזה - בכל 76 המשחקים שלו בעונה הסדירה, רק פעם אחת הוא ירד מ-18 נק'. ב-9 משחקים בפלייאוף זה קרה לו כבר 3 פעמים.

Fewest Pts Following 50-pt Game - NBA Postseason History
2017 Isaiah Thomas 13
1987 Sleepy Floyd 18

via @eliassports

אני חושב שחוסר יציבות זה משהו אינהרנטי לפלייאוף ב- NBA. בלוח משחקים כל כך צפוף, הרוב המוחלט של השחקנים מפגינים חוסר יציבות. זה גם מה שמבדיל בין הכוכבים הגדולים לסתם שחקנים טובים. היציבות. אייזיה תומאס הוא לא סופרסטאר ולכן חוסר היציבות שלו בפלייאוף הוא צפוי בלי קשר לטרגדיות אישיות.

לגבי נושא הטרגדיה של אחותו - אני באמת לא מכיר שום הוכחה לזה שדברים כאלה משפיעים לרעה על שחקנים. אני זוכר שקובי עשה את המשחק של ה- 81 נקודות בזמן משפט האונס שלו. הרבה מהשחקנים האלה מגיעים מרקע קשה והכדורסל הוא בריחה בשבילם. אני לא חושב שאפשר לקבוע שזה השפיע עליו מתוך זה שהממוצעים שלו ירדו לעומת העונה הרגילה - גם זה צפוי לחלוטין בפלייאוף.

לעניות דעתי הוא פשוט לא כזה גדול כמו שעושים ממנו. שחקן טוב מאוד, אבל לא כוכב שיכול לסחוב קבוצה בפלייאוף ובטח לא אחד שיכול להביא את זה ערב אחרי ערב.

[אחדשיודע]

אני חושב שחוסר יציבות זה משהו אינהרנטי לפלייאוף ב- NBA. בלוח משחקים כל כך צפוף, הרוב המוחלט של השחקנים מפגינים חוסר יציבות. זה גם מה שמבדיל בין הכוכבים הגדולים לסתם שחקנים טובים. היציבות. אייזיה תומאס הוא לא סופרסטאר ולכן חוסר היציבות שלו בפלייאוף הוא צפוי בלי קשר לטרגדיות אישיות.

לגבי נושא הטרגדיה של אחותו - אני באמת לא מכיר שום הוכחה לזה שדברים כאלה משפיעים לרעה על שחקנים. אני זוכר שקובי עשה את המשחק של ה- 81 נקודות בזמן משפט האונס שלו. הרבה מהשחקנים האלה מגיעים מרקע קשה והכדורסל הוא בריחה בשבילם. אני לא חושב שאפשר לקבוע שזה השפיע עליו מתוך זה שהממוצעים שלו ירדו לעומת העונה הרגילה - גם זה צפוי לחלוטין בפלייאוף.

לעניות דעתי הוא פשוט לא כזה גדול כמו שעושים ממנו. שחקן טוב מאוד, אבל לא כוכב שיכול לסחוב קבוצה בפלייאוף ובטח לא אחד שיכול להביא את זה ערב אחרי ערב.

לא יודע אם הוא סופרסטאר או לא, אבל הוא הוכיח השנה שהוא שחקן גדול. היציבות דווקא הייתה הצד החזק היותר חזק שלו העונה.
לוח המשחקים בפלייאוף לא צפוף יותר מלוח המשחקים בעונה הרגילה. ככה שהתירוץ הזה לא תופס.

לגבי קובי - זה לא נכון. משחק 81 הנקודות שלו הגיע יותר משנה לאחר סגירת תיק האונס.
והאמת? שגם אם זה היה קורה במהלך משפט האונס, לא הייתי מופתע. כמו שאמרתי כבר, מקרים כאלו לא חייבים להשפיע לרעה (אם כי לרוב הם כן) - אבל הם כמעט תמיד משפיעים בצורה כזאת או אחרת. אי אפשר להתעלם או להתכחש לזה.

נערך לאחרונה על ידי אחדשיודע בתאריך 05 מאי 2017, 09:33, נערך פעם אחת בסך הכל.

[jol9]

בינתיים בוסטון נראית כמו היחידה שיכולה לעצור את הקאבס במזרח, אז כנראה שהם (והוא) עושים משהו טוב

[אחדשיודע]

האמת שהם לא נראים כאילו הם יכולים לעצור את הקאבס, ואין קשר בין זה לבין העניין האישי של תומאס - גם בעונה הסדירה בוסטון לא הסתדרה מולם (למרות שסיימה במאזן כללי טוב יותר). הם כן עושים את המצופה מהם (ולא מעט בזכות העובדה שרונדו נפצע לאחר 2 המשחקים הראשונים בסיבוב הראשון) או לפחות את מה שציפו מהם לפני תחילת הפלייאוף, אבל לא מעבר.

[roy1000]

לא יודע אם הוא סופרסטאר או לא, אבל הוא הוכיח השנה שהוא שחקן גדול. היציבות דווקא הייתה הצד החזק היותר חזק שלו העונה.
לוח המשחקים בפלייאוף לא צפוף יותר מלוח המשחקים בעונה הרגילה. ככה שהתירוץ הזה לא תופס.

לגבי קובי - זה לא נכון. משחק 81 הנקודות שלו הגיע יותר משנה לאחר סגירת תיק האונס.
והאמת? שגם אם זה היה קורה במהלך משפט האונס, לא הייתי מופתע. כמו שאמרתי כבר, מקרים כאלו לא חייבים להשפיע לרעה (אם כי לרוב הם כן) - אבל הם כמעט תמיד משפיעים בצורה כזאת או אחרת. אי אפשר להתעלם או להתכחש לזה.

יציבות בעונה הרגילה ובפלייאוף אלו שני דברים שונים. בעונה הרגילה קבוצות מכעט לא מתכוננות ליריבה. אני לא חושב שהוא ברמה שהוא יכול לסחוב עליו קבוצה בפלייאוף.

אין לי דעה מוצקה על כמה ארועים כאלה משפיעים ואיך. כמו שאמרת, זה יכול ללכת לשני הכיוונים, וזה יכול גם לא להשפיע בכלל על התפקוד במגרש. אם למישהו יבוא לאסוף נתונים אז נוכל לדעת, אבל זה בטח לא משהו ודאי.

בכל מקרה, הסדרה הזו נפתחה מחדש אתמול. נראה מה יהיה.

[אחדשיודע]

יציבות בעונה הרגילה ובפלייאוף אלו שני דברים שונים. בעונה הרגילה קבוצות מכעט לא מתכוננות ליריבה. אני לא חושב שהוא ברמה שהוא יכול לסחוב עליו קבוצה בפלייאוף.

אין לי דעה מוצקה על כמה ארועים כאלה משפיעים ואיך. כמו שאמרת, זה יכול ללכת לשני הכיוונים, וזה יכול גם לא להשפיע בכלל על התפקוד במגרש. אם למישהו יבוא לאסוף נתונים אז נוכל לדעת, אבל זה בטח לא משהו ודאי.

בכל מקרה, הסדרה הזו נפתחה מחדש אתמול. נראה מה יהיה.

אם הוא ברמה של לסחוב על עצמו קבוצה בפלייאוף, רק העתיד יגיד. כרגע, על אף המקרה (שבלי ספק מהווה נסיבה מקלה להופעות הפחות טובות שלו מפתיחת הפלייאוף), בוסטון עומדת ביעדים שלה כשהוא השחקן המרכזי של הקבוצה. וזה כבר משהו, בטח אם יגיעו לגמר המזרח.

ואני יכול להגיד לך דבר אחד בוודאות - כמעט כל אדם שאיבד מישהו שהיה קרוב אליו רגשית, הושפע איכשהו/מתישהו אמוציונלית. עוד לא יצא לי להכיר/לשמוע על אדם שנותר אדיש למוות של קרוב משפחה (ממעגל ראשון) שאהב. צריך להיות איש פח/רובוט בשביל זה. אין כמעט ספק שהמשחק שלו ושל בוסטון הושפע/מושפע מזה, בוודאי ובוודאי בסמיכות לאירוע.

[roy1000]

אם הוא ברמה של לסחוב על עצמו קבוצה בפלייאוף, רק העתיד יגיד. כרגע, על אף המקרה (שבלי ספק מהווה נסיבה מקלה להופעות הפחות טובות שלו מפתיחת הפלייאוף), בוסטון עומדת ביעדים שלה כשהוא השחקן המרכזי של הקבוצה. וזה כבר משהו, בטח אם יגיעו לגמר המזרח.

ואני יכול להגיד לך דבר אחד בוודאות - כמעט כל אדם שאיבד מישהו שהיה קרוב אליו רגשית, הושפע איכשהו/מתישהו אמוציונלית. עוד לא יצא לי להכיר/לשמוע על אדם שנותר אדיש למוות של קרוב משפחה (ממעגל ראשון) שאהב. צריך להיות איש פח/רובוט בשביל זה. אין כמעט ספק שהמשחק שלו ושל בוסטון הושפע/מושפע מזה, בוודאי ובוודאי בסמיכות לאירוע.

אני חושב שהם אמורים להגיע ל-ECF בשביל לעמוד בציפיות, ככה שמוקדם עדיין.

לגבי החלק השני - זה כמובן נשמע אינטואיטיבי, אבל זה לא תמיד תופס במציאות. בשנים הבאות אולי נראה אם באמת הופעת הפלייאוף הזו הייתה חריגה מבחינתו של תומאס.

[שועל]

הוא לא היה כל כך נורא אתמול אגב. אף אחד מסביבו כמעט לא תפקד והוא שיחק כמות מועטת של דקות בגלל שהמשחק ברח להם, מנגד לוושינגטון היו כמה שחקנים כמו בוגדנוביץ' ביל פורטר וכרגיל וול שהיה להם ערב נפלא. יחסית למה שראינו השבוע מדרוזן לא הייתי קורא לזה חוסר יציבות.
אני חושב שאייזיאה כן סופר סטאר, למרות שקשה לקבוע את זה לפי עונה אחת, אבל לטעמי האיכויות המטורפות שלו מאוד בולטות העונה, זו לא הבלחה, ומה שהוא מביא איתו למאני טיים של המשחקים זה לא משהו שאפשר לזלזל בו.

מבין שני הרכזים ששיחקו אתמול אני מעדיף את וול בגלל ההגנה, אולי הרכז ששומר הכי טוב בליגה כיום.

ואת שניהם אני מעדיף על ווסטברוק.

[שועל]

הכדור הכתום

איזייה תומאס, כוכב בוסטון סלטיקס, התחיל את השבוע בניצחון על וושינגטון וויזארדס במשחק הראשון בסדרת חצי הגמר האזורי.

במהלך המשחק מרפק של שחקן יריב שבר את השן שלו.

הוא עבר ניתוח דנטלי במשך 4 שעות.

לפני הסדרה טס לסיאטל ונסע לאזור טאקומה, היכן שגדל. שם נאם בהלוויית אחותו, צ'יינה, שנהרגה בתאונת דרכים בתחילת הפלייאוף, לפני שבועיים.

"כששמעתי מה קרה, רציתי לעזוב את הכל", אמר לארון הקבורה של אחותו. "אף פעם לא וויתרתי בחיי. על שום דבר. אבל הבנתי שלוותר זו האופציה הקלה. הדרך הקלה החוצה. אבל אני אמשיך בשבילך אחותי, אני יודע שהיא לא היתה רוצה שאוותר. אני אוהב אותך צ'ינה. אני מתגעגע אלייך כל כך. אני אתן הכל עבורך כל חיי. אני אוהב אותך ילדה".

מיד אחרי ההלוויה עלה על מטוס חזרה לבוסטון והגיע לביתו שבקיימרדיג' ב-4 לפנות בוקר ואחר הצהריים עלה לשחק נגד וושינגטון את המשחק הראשון.

ביום המשחק השני התעורר עם פה נפוח, הלך לרופא השיניים ועבר ניתוח דנטלי נוסף.

באותו הערב עלה למשחק השני בסדרה וקלע 53 נקודות - אחד מ-12 משחקי פלייאוף עם הכי הרבה נקודות בהיסטוריה של ה-NBA, והכי הרבה נקודות של רכז במשחק פלייאוף מאז שאלן אייברסון קלע 55 נק' ב-2003.

הוא הוביל את קבוצתו לניצחון בהארכה.

זה היה יום ההולדת של אחותו - שהיתה אמורה לחגוג את גיל 23.

ואחרי המשחק המתיש הזה - מבחינה גופנית ונפשית - הוא מצא זמן להיות אבא חמוד ולהשתעשע קצת עם בנו בשאלות ותשובות על יריבו הגדול, ג'ון וול, בחדר העיתונאים (בווידאו).

על הרבה כוכבי כדורסל אומרים שהם 'אנשים טובים' ופעמים רבות זה נכון. אבל איזייה תומאס - שבגיל תיכון, כשכבר שיחק כדורסל ברמה גבוה, אביו שלח אותו להאכיל הומלסים בבית תמחוי כדי לקבל פרופורציה בחיים - הוא באמת איש טוב.

בשבועיים האחרונים הוא נקרע בין כל כך הרבה מחוייבויות - בין משפחה, עבודה, בריאות ומשימת חייו - ונראה שהוא עושה כל דבר בצורה מעוררת השראה.

בוסטון שלו הפסידה היום לוושינגטון והוא לא נראה טוב - אבל הוא גם הבטיח "שזה לא יקרה שוב".

אני מאמין לו.

ממליץ על הכתבה הזו בבוסטון גלוב על איזייה תומאס. הוא כנראה אחד מהשחקנים הכי מרגשים שהיו בליגה הזו בשנים האחרונות

https://www.bostonglobe.com/metro/2017/ ... story.html

נערך לאחרונה על ידי שועל בתאריך 05 מאי 2017, 21:27, נערך פעם אחת בסך הכל.

[my man]

וואו.. מדהים..

[אחדשיודע]

אם הוא ברמה של לסחוב על עצמו קבוצה בפלייאוף, רק העתיד יגיד. כרגע, על אף המקרה (שבלי ספק מהווה נסיבה מקלה להופעות הפחות טובות שלו מפתיחת הפלייאוף), בוסטון עומדת ביעדים שלה כשהוא השחקן המרכזי של הקבוצה. וזה כבר משהו, בטח אם יגיעו לגמר המזרח.

ואני יכול להגיד לך דבר אחד בוודאות - כמעט כל אדם שאיבד מישהו שהיה קרוב אליו רגשית, הושפע איכשהו/מתישהו אמוציונלית. עוד לא יצא לי להכיר/לשמוע על אדם שנותר אדיש למוות של קרוב משפחה (ממעגל ראשון) שאהב. צריך להיות איש פח/רובוט בשביל זה. אין כמעט ספק שהמשחק שלו ושל בוסטון הושפע/מושפע מזה, בוודאי ובוודאי בסמיכות לאירוע.

אני חושב שהם אמורים להגיע ל-ECF בשביל לעמוד בציפיות, ככה שמוקדם עדיין.

לגבי החלק השני - זה כמובן נשמע אינטואיטיבי, אבל זה לא תמיד תופס במציאות. בשנים הבאות אולי נראה אם באמת הופעת הפלייאוף הזו הייתה חריגה מבחינתו של תומאס.

כרגע, כשהם מובילים 1:2 בסדרת חצי הגמר, הם עומדים בציפיות. לא יודע מה יהיה אחר כך.

ועזוב. אין שום סיכוי שזה לא השפיע עליו / היה משפיע על כל אדם נורמלי אחר, מיותר להמשיך לדבר על זה בכלל.

[roy1000]

ועזוב. אין שום סיכוי שזה לא השפיע עליו / היה משפיע על כל אדם נורמלי אחר, מיותר להמשיך לדבר על זה בכלל.

עם זה אני מסכים. אנחנו כרגע לא יודעים מה שווה אייזיה תומאס בפלייאוף. רק בעוד כמה שנים נדע באמת.

[שועל]

אנחנו יודעים בסבירות די גבוהה.

[שועל]

קליבלנד ב0-3 מול טורונטו, משחק פנטסטי ללברון.

אבל מה שהבריח את קליבלנד היה שוב ההרכב המנצח שטיירון לו משתמש בו בהצלחה לא פעם, קיירי וג'יי אר- אאוט, במקומם וויליאמס וקייל קרובר שנתן הופעה מצוינת בשני צידי המגרש.

קיירי וג'יי אר לא שותפו מסוף הרבע השלישי.

[אחדשיודע]

הפציעה של טוני פארקר עשתה דבר אחד טוב - פופוביץ׳ סוף סוף הולך עם הגבוהים שלו. וזה עובד.
סן אנטוניו תסתדר עם תצוגות ווסטברקיות של הארדן.

[MaccabiTA]

הפציעה של טוני פארקר עשתה דבר אחד טוב - פופוביץ׳ סוף סוף הולך עם הגבוהים שלו. וזה עובד.
סן אנטוניו תסתדר עם תצוגות ווסטברקיות של הארדן.

לא ראיתי את המשחק (נסיעת אוטובוס מהנה באקוודור)
אכפת לך לפרט קצת? יהיה נחמד אם תוכל לסכם את המשחק בכללי
מהסתכלות נטו על בוקס סקור כיף לראות שלמרקוס סוף סוף התעורר, מקווה שזו לא הבלחה אלא התחלה של לקיחת אחריות והבנת המקום שלו, ומה שאמרת על הארדן-בדיוק. 43 נקודות, שאר הקבוצה חושך. 5-5 באסיסטים-איבודים.
פאטי שלישי בכמות הזריקות, מניח שזה יהיה רול שהוא יצטרך לקחת על עצמו בפלייאוף הזה אחרי הפציעה, ואני חושב שאני אוהב את הרעיון, למרות שהיום הוא היה ביום קליעה מזעזע.

מקווה שניקח את מספר 4 ונמנע מהסדרה הזאת להתארך יותר מדי..

[אחדשיודע]

האמת שהסטטיסטיקה מספרת לא רע את הסיפור.
וכמו שגרין אמר אחרי המשחק - הספרס לקחו את הזמן בהתקפה (מהבחינה הזאת זה די דומה למשחק השני), מה שגם עזר להם בחזרה להגנה. לא יודע אם זה בגלל שפארקר פצוע, אבל היה נראה לי כאילו נתנו יותר דגש למשחק של הגבוהים ושל אולדריג' בפרט (שהקצב הנוכחי כמובן יותר מתאים לו).

הנתון של המשחק בעיניי:

Rockets’ transition points against Spurs:
Game 1 - 28
Game 2 - 13
Game 3 - 7

[שועל]

גם פאו שפתח היה מצוין, וגם דני גרין היה לא רע בכלל.

אהבתי את זה שהשופטים כמעט ולא קנו את הפלופים של הארדן במשחק הזה, אפילו שרקו לו עבירת תוקף על אחד מהם.

בסופו של דבר הספרס קבוצה טובה יותר, היה ליוסטון משחק אחד יוצא דופן של קליעה (גם ביחס אליהם). בזה זה כנראה מסתכם.

[yanay21]

כל עוד הוא מאבד כדורים ביחס כזה, שהארדן יקלע כמה שבא לו בחיים. לא ככה הרוקטס הגיעו לאן שהגיעו. הבעיה שגם סן אנטוניו איבדה כאילו אין מחר. כדי לקחת את משחק 4, צריך לאבד פחות, וקוואי יצטרך לקלוע יותר.

[Holiday_Armadillo]

כל עוד הוא מאבד כדורים ביחס כזה, שהארדן יקלע כמה שבא לו בחיים. לא ככה הרוקטס הגיעו לאן שהגיעו. הבעיה שגם סן אנטוניו איבדה כאילו אין מחר. כדי לקחת את משחק 4, צריך לאבד פחות, וקוואי יצטרך לקלוע יותר.

אם הם יקלעו יותר הם יינצחו